Page 50 - 26422
P. 50
50׀ מיה שרידן
היא נענעה בראשה .״אתה לא תפגע בי .תן לי להתאמן על
מהלך או שניים עליך.״
משהו אמר לי שזה לא רעיון טוב .לא בשל הדברים שהיא אמרה,
שאני עלול לפגוע בה .אלא מפני שקרבה פיזית לליבי נראתה לי
לא חכמה באופן מסוכן .מושכת מדי.
״בבקשה?״
עצמתי את עיניי לרגע .״אוקיי ,מהלך אחד וזהו.״
היא הצביעה על האזור המכוסה עשב לפנינו .״שם?״
נשמתי עמוק .״בטח.״
נאנחתי והנחתי את האוכל ,לגמתי מהמים וניגשתי אל השטח
הירוק .נעמדתי מולה והבטתי בהבעתה המרוכזת .״תתפסי את
הזרועות שלי.״
היא הרימה את עיניה אל החלק העליון של זרועותיי .היא הרימה
את ידיה בהיסוס וסגרה את אצבעותיה סביב שרירי הקיבורת שלי.
קמט קטן הופיע בין עיניה והיא לחצה קלות .השמעתי צחוק קטן
ועיניה התרוממו לעיניי והתרחבו .היא בלעה את רוקה.
״סליחה.״
הרגשתי דקירה באזור המפשעה ובטני התכווצה .היא התבוננה
בי ,שפתיה פשוקות ,עיניה מלאות בעוצמת הרגע כאילו השיעור
הזה בעל חשיבות מאין כמוה .כמה תלתלי שיער השתחררו
מהפקעת ומסגרו את פניה דמויות הלב והיא הייתה פאקינג יפה כל־
כך .פאק .זה לא טוב .״תעזבי את הזרוע השמאלית שלי ,תתכופפי
פנימה ותתפסי את הרגל השמאלית שלי מאחור.״
היא עשתה כדבריי ,הצמידה את ראשה לחזי והושיטה את ידה
למטה .״ככה?״ היא שאלה בקול שקט ,ואני הרגשתי את המשב
הלוהט של נשימתה מבעד לחולצת הטריקו שלי .אלוהים .היא
