Page 18 - HALACHA
P. 18
מבוא כללי
דבר שאינו מתכוון
אין חיוב מהתורה ולא איסור מדרבנן אלא אם כן עושה את הפעולה ומכוין
לתוצאה ,אבל כשאינו מתכוון כלל לתוצאה אין זה אסור :כגון שגורר מיטה או
ספסל וכדומה ונעשה חריץ באדמה והוא אינו מתכוון לעשות חריץ ,וגם אין זה
ודאי שייעשה חריץ ,מותר לו לעשות כן]ו[ .
פסיק רישא
כל פעולה שנעשית והתוצאה היא הכרחית הרי זה אסור מדרבנן ,ואף שאינו
מכוין ואינו חפץ באותה תוצאה ,ועל זה אמרו "פסיק רישא ולא ימות"? דהיינו
החותך ראש של ציפור כדי לתת לילד שישחק בו ,אבל אינו חפץ שהציפור
תמות על ידי זה האם זה אפשרי ? וכיון שאין זה אפשרי לכן אסור לעשות
פעולות כאלו ,וכגון הנוטל ידיים בגינה שלו ואינו חפץ להשקותה ,כיון שודאי
שזה ייעשה ,אסור לעשות כן]ז[ .
אלא שיש חילוק בין פסיק רישא דניחא ליה ,לבין פסיק רישא דלא ניחא ליה.
פסיק רישא דניחא ליה כגון שנוטל ידיים בגינה שלו ,כיון שניחא ליה שהגינה
מושקית יש בזה חיוב מן התורה]ח[ .אבל פסיק רישא דלא ניחא ליה דהיינו
שלא ניחא ליה בתוצאה או שלא איכפת לו בתוצאה כגון שנוטל ידיים בגינה
של חבירו שאינו אוהבו ולא ניחא לו שיצמח או שלא איכפת לו אם יצמח או
לא ,או בגינה שלו לאחר שירדו גשמים שלא צריך יותר למים ,אינו חיייב מן
התורה אבל אסור מדרבנן ,ויש מתירים בזה אף לכתחילה]ט[ .
]ו[ שו"ע סימן של"ז סעיף א'.
]ז[ שו"ע סימן של"ו סעיף ג'.
]ח[ משנה ברורה סימן של"ו ס"ק כ"ו.
]ט[ שו"ע סימן ש"כ סעיף י"ח והוא שיטת הערוך המובאת בתוספות בשבת דף ק"ג ע"א בד"ה
"לא צריכה" .וראה במשנה ברורה סימן של"ו ס"ק כ"ז.
יז