Page 49 - 22322
P. 49
שומרי הערים |49
"בבקשה ,יונתן ,אל תתבייש ",אומרת אורנית ומחייכת" .אתה אחד
המתנדבים הכי ותיקים שלנו ,מה שהופך אותך לחבר חשוב בגרעין .אני
אשמח לשמוע את דעתך".
חבר חשוב בגרעין .ממש .אני נאנח ואומר באופן לא מחייב" ,משהו
עם הירח זה נחמד .אולי לונה או סהר".
"אור סהר?" מציע היפי אחר.
"קרני סהר!" אומרת אלה.
"עין סהר ",אומרת הפגאנית" .כי הלבנה הביטה בנו מלמעלה ביום
שבו בחרנו לקרוא להתיישבות שלנו על שמה".
הנהונים נלהבים מלווים את דבריה .כמה מחברי הגרעין חוזרים על
השם ,בודקים את הצליל שלו על לשונם .אני מביט סביב ונדהם לגלות
שאף אחד במעגל לא מביע התנגדות .אולי הם פשוט מותשים ,אבל לא
אכפת לי .העיקר שנוכל ללכת כבר לישון ,לכל הרוחות.
אבל אז אחת ההיפיות לצדי פורצת בצחוק רם ,מתגלגל ,כאילו
שמרה אותו בקושי בתוכה עד שנמלט" .עין סהר! נהדר! בכלל לא
נשמע כמו כפר מ'שר הטבעות'! זה מה שאמור לגרום לרשות לפיתוח
הנגב לתת לנו תקציב?"
מלמולים פזורים נשמעים מסביב ,ובעקבותיהם מועלים עוד כמה
עיוותים וצירופים של המילה סהר ,שנשמעים הרבה יותר מגוחכים.
המיטה שלי ,שהיתה כמעט בהישג ידי ,שוב נעלמת באופק .אני מעווה
את פניי אל ההיפית ומנסה להיזכר בשם שלה .אני לא מצליח ,כמובן.
"היית חייבת?" אני לוחש" .לא שמעתי ממך רעיון יותר טוב".
היא מפנה אליי את פניה ,תנועת הראש מלווה בקולות צלצול
עדינים של חרוזים קטנים השזורים בצמות הרבות הקלועות בשערה.
היא חורצת אליי את לשונה" .בגלל שאין לי רעיון טוב אני סותמת את
הפה".
"מה כל כך נורא בעין סהר?"
"הכול?" ההיפית מתמתחת ,הולכת למרכז המעגל ומביאה את קנקן
מיץ הרימונים .כשהיא מוזגת לעצמה כוס ,היא קולטת את המבט העורג
שלי ומציעה לי לגימה.
"תודה ",אני אומר בהקלה ומרוקן את הכוס — בעיקר מצמא ,וקצת
מיצר נקמנות ילדותי.
