Page 50 - 22322
P. 50
50רותם ברוכין|
היא מעווה אליי את פניה ,חוטפת את הכוס ומוזגת לעצמה שוב.
"נו ,אתה חייב להודות שזה שם ממש אידיוטי".
יצר הנקמנות הילדותי מתחזק .אני קם על רגליי ומכחכח בגרוני.
"אני יכול להגיד משהו?"
הם בוהים בי .חלקם מכירים אותי כבר חודשים ,וזה כנראה המשפט
הארוך ביותר שאי־פעם שמעו אותי אומר .והם עוד לא שמעו כלום.
"הצטרפתי אליכם כמתנדב לשנה בלבד ,אבל אני מרגיש חיבור אמיתי
אל הגרעין הזה ,המקום הזה ,האדמה הזאת .וזו הסיבה שאני מאמין
שהשם 'עין סהר' הוא השם הנכון עבורנו ,שם שמייצג את החיבור שלנו
לירח ,לרוחניות הדתית והחילונית .שם שמייצג את הסיבה שבאנו לכאן.
אבל השם שייבחר לא באמת חשוב .מה שחשוב "...אני עוצר להפוגה
דרמטית ומחווה בזרועותיי ,מקיף את המעגל כולו ,את האנשים הבוהים
בי בעיני עגל תמימות ונוצצות .אורנית עשתה זאת טוב יותר ,כמובן,
אבל אין לי צמידים מרשרשים..." .מה שחשוב הוא אתם .שם הוא
לא משפחה ,ומקום הוא לא משפחה .אבל גרעין אדמה הוא משפחה.
ובשבילי ,אתם תמיד תהיו המשפחה הזאת .זה כל מה שרציתי לומר.
תודה רבה לכם".
אלה היא הראשונה שמתחילה למחוא כפיים .איריס שיושבת
לידה מצטרפת וכולם ממשיכים בעקבותיהן ,עד שהתשואות הסוערות
מעירות תינוק שמתחיל לבכות ,ואני מניף שוב את זרועותיי כדי להרגיע
את הקהל ומתיישב.
"אלו המילים המרגשות והחשובות ביותר ששמענו כאן הערב,
יונתן ",אומרת אורנית ,קולה צרוד ,ומוחה את עיניה" .חברים יקרים,
אני חושבת שהגיעה השעה שנצביע .מי בעד 'עין סהר'?"
כל הידיים מונפות כאחת ,מלבד זו של ההיפית ,שעדיין בוהה בי.
לבסוף היא מביטה סביבה ,מובסת ,ואז מחייכת ומרימה גם היא את
ידה" .רק על ההצגה המגוחכת הזאת מגיע לך הקול שלי ",היא לוחשת,
מצחקקת" .אני לא מאמינה שכולם קנו את זה".
"תסתמי ",אני לוחש בחזרה ,חרד שמישהו ישמע אבל בה־בעת
משועשע .המתנדבת הזאת מוצאת חן בעיניי .מי ידע שיש סיכוי למצוא
הומור עצמי בין ההיפים האלו?
למחרת שניים מהמתנדבים החדשים ,שגם את שמם אני לא זוכר,
