Page 123 - V2
P. 123

‫שכר ועונש‬

                          ‫פרק י"א‬

                 ‫העיקר האחד עשר‬

‫אני מאמין באמונה שלמה‪ ,‬שהבורא יתברך שמו גומל טוב לשומרי מצוותיו ומעניש‬
                                                                         ‫לעוברי מצוותיו‪.‬‬

                   ‫[והשכר הגדול ביותר הוא העולם הבא‪ .‬והעונש הגדול ביותר הוא הכרת מעולם הבא]‪.‬‬

                       ‫אע"פ שמוכרחים לעשות משלם שכר על זה‬
‫הן חסד א‪-‬ל‪ ,‬הגם שמוכרחים אנחנו לעשות צווי הבורא ית"ש בלי שום תשלום גמול‬
‫כלל‪ ,‬אך ה' יתברך ברחמיו הבטחתו נאמנה‪' ...‬לטוב לנו כל הימים' ‪ -‬זהו עולם הבא‪,‬‬

                                                 ‫'לחיותנו כהיום הזה' ‪ -‬זה עולם הזה‪...‬‬
‫וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה" וגו' כלומר‪ ,‬אע"פ שציוונו‬
‫ומוכרחים אנחנו לקיימם‪ ,‬אף על פי כן ה' יתברך מחשב הדבר לנו לצדקה‪ ,‬כמו שכתוב‬

                                ‫באברהם אבינו ע"ה [בראשית ט"ו‪ ,‬ו'] 'ויחשבה לו לצדקה'‪.‬‬

‫[דברים פרק ו' פסוק כ"ד מכתב ידו]‬

                                  ‫תלמוד תורה כנגד כולן‬
‫בירושלמי דרש על ארבעה דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה [והקרן קיימת‬
‫לעולם הבא]‪' ,‬כי לא דבר רק הוא מכם' הוא ‪ -‬התורה‪' .‬כי הוא חייכם' הוא ‪ -‬כיבוד אב ואם‬

                                                       ‫‪123‬‬
   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127   128