Page 66 - 6222
P. 66

‫‪11‬‬

                             ‫אנדלוסיה‪ ,‬ספרד‬

‫הווילה נאחזה בקצה צוק אדיר בגבעות אנדלוסיה‪ .‬מיקומה הבלתי‬
‫יציב מצא חן בעיני האישה; נדמה היה שהווילה עלולה לאבד את‬
‫אחיזתה בסלע בכל רגע ולהישמט‪ .‬לפעמים בלילות כששכבה ערה‬
‫במיטה‪ ,‬דמיינה את עצמה מידרדרת במורד התהום‪ ,‬וכל המזכרות‪,‬‬
‫הספרים והחתולים שלה מסתחררים סביבה בערבובייה כמו טורנדו‬
‫של שברי זיכרונות‪ .‬היא תהתה בלבה כמה זמן תשכב שם מתה על‬
‫אדמת העמק‪ ,‬קבורה תחת הריסות חייה המבודדים‪ ,‬לפני שמישהו‬
‫יבחין בה‪ .‬האם הרשויות יביאו אותה לקבורה הולמת? האם יודיעו‬
‫לבתה? היא השאירה כמה רמזים מוצפנים היטב לגבי זהות בתה בין‬
‫חפציה האישיים‪ ,‬ובתחילת הספר על תולדות חייה‪ .‬עד כה היא כתבה‬
‫רק אחד־עשר עמודים בכתב יד בעיפרון‪ ,‬כולם מוכתמים בטבעת‬
‫חומה מכוס הקפה שלה‪ .‬אבל כבר הייתה לה כותרת‪ ,‬ובעיניה זה היה‬
‫הישג מכובד‪ ,‬שכן כותרות הן תמיד עניין מסובך‪ .‬היא קראה לספר‬

                                                    ‫"האישה האחרת"‪.‬‬
‫היא לא רחשה הערכה רבה לתוכנם של אחד־עשר העמודים‪ ,‬סך‬
‫כל פרי עמלה‪ ,‬כי ימיה לא היו אלא פרק זמן ריקני ממושך‪ .‬זאת ועוד‪,‬‬
‫היא הייתה עיתונאית‪ ,‬או בכל אופן התחזתה לעיתונאית בצעירותה‪.‬‬
‫אולי הנושא הוא שחסם את ההתקדמות שלה‪ .‬כתיבה על חיים של‬
‫אחרים — הדיקטטור‪ ,‬לוחם החירות‪ ,‬מוכר הזיתים והתבלינים בשוק‬
‫— הייתה תהליך פשוט וקל יחסית מבחינתה‪ .‬מושא הכתיבה דיבר‪,‬‬
   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71