Page 115 - 16823
P. 115

‫התעמרות בעבודה‪ :‬להכיר‪ ,‬לדעת‪ ,‬להתמודד | ‪115‬‬

                    ‫כדי שהרוע ינצח‪ ,‬די בכך שהטובים ישבו בשקט‬
     ‫אדמונד ּברק‪1729-1797 ,‬‬

                         ‫"כשיש הרבה – אין אף אחד"‬

‫בשלוש לפנות בוקר‪ 14 ,‬במרס ‪ ,1964‬נרצחה קיטי ג'נובזה‪ ,‬בת ‪ ,28‬ברחוב‬
‫אוסטין בקווינס‪ ,‬ניו יורק – רחוב רגוע המאוכלס בדיירים בני המעמד‬
‫הבינוני‪ 38 .‬אזרחים שומרי חוק שמעו וראו את הרוצח תוקף ודוקר את‬
‫האישה יותר מחצי שעה‪ .‬שלוש פעמים הופרע הרוצח ממלאכת ההריגה‬
‫על ידי אורות חדרי שינה שנדלקו ופני שכנים בחלונות‪ ,‬והוא ברח אך מיד‬
‫חזר והוסיף לדקור את קיטי‪ ,‬שכל אותה עת זעקה ללא הרף‪" :‬הצילו‪...‬‬
‫הוא הורג אותי" שוב ושוב‪ .‬כל אותו זמן לא התקשר למשטרה אף לא‬
‫אדם אחד‪ .‬עד אחד בלבד התקשר למשטרה‪ ,‬רק לאחר שקיטי כבר מתה‪.‬‬
‫בדיעבד התגלה שניידת משטרה הייתה בזמן הרצח במרחק דקה מזירת‬

           ‫הרצח ואכן‪ ,‬מיד לאחר הדיווח הגיעה כהרף עין – ומצאה גופה‪.‬‬

‫בתחקיר האירוע נשאלו שכניה של קיטי מדוע לא התערבו או לכל הפחות‬
‫צלצלו למשטרה‪ .‬התשובות שהתקבלו היו‪" :‬פחדתי"‪" ,‬אין לי הסבר"‪,‬‬
‫"חשבתי שאחרים יצלצלו כי ראיתי עוד שכנים צופים במתרחש"‪ .‬המקרה‬
‫זכה לתהודה רבה והוא מוכר בקרב קרימינולוגים וסוציולוגים בשם‬
‫תסמונת ג'נובזה (‪ )The Genovese Syndrome‬או 'תסמונת העד האדיש'‬
‫וגם 'תסמונת האחריות הפוחתת' – מקרה של אנשים רבים שאינם נוקפים‬

         ‫אצבע למראה פשע שמתחולל מולם ואינם מציעים עזרה לקורבן‪.‬‬

‫ארה"ב המזועזעת ממקרה קיטי ג'נובזה הקימה את קו החירום הידוע ‪911‬‬
‫לדיווח על מצוקה‪ ,‬אך עדיין אין החוק בה מחייב אדם לדווח אם נתקל‬
‫באדם במצוקה‪ .‬ואילו בישראל הגדרת החוק שונה ומשנת תשנ"ח יש חובת‬
   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120