Page 113 - 16823
P. 113

‫התעמרות בעבודה‪ :‬להכיר‪ ,‬לדעת‪ ,‬להתמודד | ‪113‬‬

‫לפתע נשמעה קריאה מירכתיי האולם‪" :‬החבר חרושצ'וב‪ ,‬הרי אתה היית‬
         ‫שם והיית מראשי ההנהגה‪ ,‬למה לא אמרת כלום? למה שתקת?"‬

‫"מי אמר את זה?!" הרעים חרושצ'וב בקולו‪ .‬דממת מוות השתררה‬
‫באולם‪ .‬כעבור דקה שנמשכה כנצח אמר חרושצ'וב‪" :‬עכשיו אתם מבינים‬

                                                             ‫למה שתקתי?"‬

‫במקרי התעמרות בעבודה כמעט תמיד הנפגע אינו אנונימי‪ .‬סביבת העבודה‬
‫שלו‪ ,‬קולגות‪ ,‬כפיפים ולעיתים ממונים ומנהלים ממחלקות אחרות‪ ,‬עדים‬
‫להתעמרות או לפחות לחלקה ועל כן יודעים את שמו‪ ,‬את תפקידו ולא פעם‬
‫מכירים גם את רעייתו‪/‬משפחתו‪ .‬אף על פי כן עולה מהספרות המחקרית‬
‫כי האדם ַהסביר במקום העבודה‪ ,‬שנוכח בהפעלת טרור נפשי נגד אחר‪ ,‬לא‬
‫בהכרח יגיב ויושיט עזרה לנפגע‪ .‬המחקר המקיף מסוגו בארה"ב בנושא‬
‫זה (‪ )IBW Survey 2003‬מצא שב‪ 95%-‬מן המקרים היו להתעמרות‬
‫עדים מקרב העמיתים לעבודה‪ ,‬וב‪ 15%-‬מן המקרים בלבד סייעו החברים‬

                                                 ‫לעבודה לנפגע או תמכו בו‪.‬‬

      ‫‪ 28%‬לא עשו דבר ואילו ‪ 57%‬נקטו פעולות שהזיקו לנפגע עוד יותר‪.‬‬

‫במחקרים שערכתי בארץ עם עמיתיי‪ ,‬מצאנו תוצאות משופרות במידת‬
‫מה‪ .‬במחקרים על התעמרות ברופאים ועל התעמרות בעובדים סוציאליים‬
‫(המופיעים כנספחים לספר זה) היה שיעור העדים שעזרו לנפגע ‪ 19%‬ו‪50%-‬‬

                                                                  ‫בהתאמה‪.‬‬

‫נוסף על הסיבות הדומות לסיבות שמניאות את הנפגע עצמו מלהתלונן או‬
‫להגיב‪ ,‬יש עוד סיבות והסברים לחוסר הסיוע מצד העדים ולהלן העיקריים‬

                                                                     ‫שבהם‪:‬‬

‫‪ .1‬חששו של העד שגם הוא עצמו ייהפך למטרת התעללות אם הוא יושיט‬
                          ‫סיוע או אפילו אם רק יגלה אמפתיה לנפגע‪.‬‬
   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118