Page 119 - 16823

‫התעמרות בעבודה‪ :‬להכיר‪ ,‬לדעת‪ ,‬להתמודד | ‪119‬‬

‫ומאוים מכדי להעיד על מעלליו‪ .‬יותר מזה‪ ,‬אותו קהל‪ ,‬כאשר יידרש לכך‪,‬‬
‫אף יעיד לטובתו‪ ,‬לרוב מאותן סיבות‪.‬‬

‫במודע או שלא במודע המתעמר מונחה תפיסתית לפעול בדומה לקביעה‬
‫של המשרד האמריקאי לעניינים אסטרטגיים‪ .‬על פי קביעה זו לבני אדם‬
‫יהיה קל יותר להאמין לשקר גדול מאשר לשקר קטן‪ ,‬וככל שחוזרים על‬

‫השקר לעיתים קרובות‪ ,‬אנשים רבים יותר יאמינו בו‪.‬‬

‫סיבה נוספת להעדפת הנרטיב של המתעמר היא שבדרך כלל מערכות‬
‫נוטות להגן על המתעמר משום שהרי הן אלו שאפשרו לו להתעמר בתוכן‬
‫מלכתחילה‪ ,‬ולמרבה הצער לא עשו את מה שנדרש כדי לעצור אותו‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬כפי שכבר הוזכר‪ ,‬המתעמר נתפס לרוב כאדם מקושר מאוד‪ ,‬כוחני‬

‫ונקמני‪ ,‬וככזה לא כדאי‪ ,‬גם לא לבכירים בארגון‪ ,‬להתעסק איתו‪.‬‬

‫כך‪ ,‬ברוב המכריע של המקרים שבהם ישנה תלונה על התעמרות‪ ,‬יקבלו‬
‫המתלוננים במקרה הקל כתף קרה מההנהלה ומהקולגות ובמקרה הקשה‬
‫הבעת אי‪-‬אמון המחמירה את הפגיעה הרגשית והנפשית בהם‪ .‬כמו בהרבה‬

‫סיטואציות חברתיות‪ ,‬אנשים מעדיפים לחבור לצד בעל הכוח‪.‬‬

‫הפסיכיאטרית והקרימינולוגית הצרפתייה מארי פראנס היריגוין מתארת‬
‫יפה בספרה "הטרדה נפשית" (הוצאת כתר ‪ ,2002‬עמ' ‪ )66‬את הדינמיקה‬
‫השלילית שנוצרת בארגון ושמסייעת לא פעם להאשמת הקורבן‪ .‬היריגוין‬
‫עוסקת בספרה במקרי הטרדה נפשית במסגרות החיים השונות‪ ,‬כמו‬
‫זוגיות‪ ,‬הורות ועוד‪ ,‬ובקטע הבא היא מתייחסת להטרדה בעבודה‪:‬‬
‫"כשתהליך ההטרדה בעיצומו‪ ,‬כבר הוצמדה לקורבן סטיגמה‪ :‬אומרים‬
‫שקשה להסתדר איתה‪ ,‬שיש לה אופי מחורבן‪ ,‬או שהיא משוגעת‪ .‬כך תולים‬
‫באופייה את מה שנגרם למעשה מן הסכסוך עצמו‪ ,‬ושוכחים כיצד התנהגה‬
‫בעבר וכיצד היא מתנהגת בהקשרים אחרים‪ .‬בסופו של דבר קורה לא אחת‬