Page 120 - Step and repeat document 1
P. 120

‫מדינת ישראל מצידה ניסתה לאורך השנים להתמודד בדרכים שונות עם הגיוון התרבותי‪ .‬בראשיתה הייתה‬
‫מדיניות של "כור היתוך"‪ ,‬שגרסה כי עלינו לזנוח את מאפייני התרבות המקוריים שלנו וליצור ישראלי חדש‪.‬‬
‫מדיניות זו‪ ,‬גם אם התאימה במידה מסוימת לשנותיה הראשונות של המדינה‪ ,‬יצרה כעס ומרמור בקרב ציבורים‬
‫גדולים בחברה הישראלית‪ .‬מתפיסה של אחידות ושל טשטוש ההבדלים‪ ,‬מדינת ישראל עוברת אט אט לתפיסה של‬
‫רב תרבויות‪ ,‬המייחסת חשיבות להבדלים התרבותיים והקוראת לתת ביטוי לריבוי התרבותי ולאפשר לכל קבוצה‬
‫המעוניינת בכך ליצור ולצרוך את תרבותה ובה בעת להבטיח את קיומן של נקודות מפגש ושל דיאלוג בין המגזרים‬

                                                     ‫השונים‪ .‬תהליך זה הוא ארוך ומורכב‪ ,‬והדרך עוד ארוכה‪.‬‬

                                                                       ‫אז מה יהיה‬

‫מדינת ישראל כחברה דמוקרטית מתמודדת עם שאלת מציאת המכנה המשותף המקיף את כל היחידים השונים‬

‫זה מזה החיים בה‪ .‬מציאת מכנה משותף תאפשר ליצור חברה מלוכדת יותר‪ ,‬וכך יהיה אפשר להשיג יעדים‬

‫בתחומים שונים בתחום החברתי‪ ,‬הביטחוני והכלכלי‪ .‬האתגר העומד לפנינו היום הוא להפנים את רעיון החברה‬

‫המגוונת ולהכיר בלגיטימיות של ריבוי הקבוצות התרבותיות בישראל מצד אחד‪ ,‬ומצד אחר לשמור על מצע‬

‫תרבותי משותף אשר יקדם את הלכידות החברתית ושיאפשר דיאלוג בין יחידים מקבוצות תרבותיות שונות‪ .‬מכנה‬

‫משותף אין פירושו אחידות ולא כפייה של ערכי קבוצה אחת על קבוצות אחרות‪ ,‬אלא אחדות‪ .‬האתגר הוא לטפח‬

‫ולהגדיר כל פעם מחדש את המשותף בו בזמן שמכבדים את השונה‪ .‬לשם כך נדרשת מידה רבה של אחריות אישית‬

‫וקבוצתית‪ ,‬שתתבטא בנכונות לקיים חברה משותפת‪ ,‬אך כזו המאפשרת לכל אדם לשמור על זהותו ועל ערכיו‪.‬‬

‫לאדם החי בחברה כזו קל לבטא את הזהות הפנימית שלו ולתרום את תרומתו הייחודית‪ ,‬להוסיף את חלקו לפאזל‬

                                                          ‫המרכיב את כלל החברה הישראלית‪.‬‬

‫חיזוק המכנה המשותף בין התרבויות השונות בחברה נעשה‬

‫במפגש בלתי אמצעי בינינו באותו מרחב משותף מידי יום ביומו‬

‫– ברחוב‪ ,‬בעבודה‪ ,‬בצבא‪ ,‬בסופרמרקט וכדומה‪ .‬מפגש זה יוצר‬

‫השפעה של תרבות אחת על האחרת‪ ,‬ברמה כלשהי‪ ,‬כנגזרת‬

‫מצורך‪ ,‬מסקרנות וכו'‪ .‬העובדה כי מערכת החינוך מקנה לכל‬

‫תלמיד במדינת ישראל כלים לתקשר עם בני תרבויות אחרות‬

‫והעובדה כי אנו חיים בעידן אינטרנטי מאפשרות מפגשים תכופים‬               ‫‪9‬‬

‫יותר ונגישים יותר בין התרבויות השונות‪.‬‬

‫למרות היות ישראל מדינה צעירה‪ ,‬אפשר להבחין בניצניהם של מאפיינים תרבותיים שנתפסים כבר היום כהוויה‬

‫ישראלית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬ישראליות מזוהה עם צבר (סברס)‪ ,‬עם פלאפל‪ ,‬עם סרטי בורקס‪ ,‬עם שירים ישראלים‪ ,‬עם‬

‫ַחָּילּות‪ ,‬עם רצון לטוס לחו"ל ולטייל כל הזמן‪ ,‬עם חוסר סבלנות‪ ,‬עם סגנון דיבור ייחודי המשלב מילים בערבית‪,‬‬

‫באנגלית ובעברית (וואלה‪ ,‬אחלה‪ ,‬ביי וכו') ועוד‪.‬‬

‫אין זה פשוט למצוא במכוון מכנה משותף בחברה מרובת זהויות כמו שלנו‪ ,‬שלעיתים מתנגשות באותו מרחב‬

‫חברתי‪ .‬אך כמדינה דמוקרטית‪ ,‬שאיפתנו היא לפתור את הדילמות על ידי הסכמה על ערכים‪ ,‬על עקרונות ועל‬

‫כללים להידברות‪ .‬לצורך כך‪ ,‬עלינו להבין את המשמעויות של חיים בחברה רב תרבותית‪ ,‬לחזק את זהותנו‬

‫כאזרחים במדינת ישראל המחויבים לחוקיה ולערכיה ולפתח כישורי סובלנות‪ ,‬הכוללים‪ :‬הבנה וקבלה של רב‬

‫תרבותיות‪ ,‬הבנת מהותם של סטריאוטיפים ושל דעות קדומות‪ ,‬פיתוח אמפתיה ורגישות חברתית כלפי הזולת‬

‫ופיתוח יכולת ריסון עצמי‪ .‬חברה רב תרבותית בעלת חוסן חברתי תתקיים על בסיס יצירת עתיד משותף סובלני‬

                                                          ‫ומכיל‪ ,‬שמאפשר ביטוי לכלל מרכיביה‪.‬‬

                                                          ‫סיפור הסדנה‬     ‫‪120 120‬‬
   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125