Page 108 - 28222
P. 108
108לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|
נואש להשיב אותו אליו .הכיסא היה החנית שלו .המגן שלו .הרכוש
שלו .והוא לא התכוון לוותר עליו .הוא הרים אותו בשתי ידיים .צעד
שהשאיר את ראשו וגופו חשופים לחלוטין .ריצ'ר היה יכול להמשיך
במשחק משיכת הכיסא כל אחר הצהריים ,אבל היה לו כלל בקטטות.
לגמור אותן .ומהר .אז ביד ימין הוא שלח אגרוף חרמשי כביר ,שפגע
בצד ראשו של הבחור כמו פטיש .רגליו התרוממו מהקרקע ,הוא
התעופף הצידה ונחת מעוך על האדמה ,באזור שהיה אמור לצמוח בו
דשא ,מעלה ענן אבק קל.
הולי רצה אליו ,השתופפה וחיפשה דופק בצווארו" .הוא בסדר?"
היא שאלה" .הוא חי?"
"סביר להניח ".ריצ'ר הניח את הכיסא ליד השולחן" .פיזית לפחות.
עכשיו תיכנסי פנימה .תתלבשי .קחי את התיק שלך".
"למה? לאן אתה לוקח אותי?"
"לשום מקום .את הולכת בעצמך .את צריכה להתרחק מהבית הזה
לכמה שעות .המשטרה תגיע בקרוב .אחר כך תוכלי לחזור .או שלא.
החלטה שלך".
בתוך עשר דקות הייתה הולי מוכנה להתמודד עם העולם .ריצ'ר ניצל
את הזמן לסחוב את הבחור המעולף לפאטיו ולקשור אותו לכיסא
שנופף לפני שעה קלה .היא הופיעה במטבח בשמלה קיצית ורודה,
פרחונית ,סניקרס לבנות וכובע בייסבול מג'ינס .היא לטשה עיניים
בריצ'ר ואז התרחקה בלי לומר מילה .הוא עקף את צד המוסך וצפה
בה מסתלקת במאזדה רודסטר כסופה ישנה עם גג פתוח .אחר כך חזר
למטבח והתכבד בקפה שנשאר בקנקן .הוא המתין עשר דקות למקרה
שהיא תחזור .ואז חזר למכונית של מרטי ואמר לרת'רפורד לנסוע
לתחנת המשטרה.
"הגיע הזמן להיות כן איתי ,ראסטי ",אמר ריצ'ר כשהם פנו בפנייה
הראשונה ימינה" .מה אתה לא מספר לי?"
"שום דבר ".רת'רפורד הסתכל על ריצ'רְ " .למה אתה מתכוון?"
"האנשים שרודפים אחריך .אנחנו צריכים להבין מה הם רוצים.
