Page 103 - 28222
P. 103

‫הזקיף | ‪103‬‬

‫לראות החוצה‪ .‬והיא הייתה עשויה לוחות עץ‪ .‬דקים‪ .‬חסרי תועלת‪.‬‬
‫נשברים ברגע בבעיטה‪ .‬ההפך הגמור מסלע שגולגל לפתח מערה‪.‬‬
‫לדלת מהסוג הזה היה יתרון אחד עבור מי שהגן על המקום‪ .‬עד כמה‬
‫שקל לפתוח אותה‪ ,‬לא יהיה בכך צורך‪ .‬אפשר לירות דרכה‪ .‬רובה ציד‬
‫הוא הבחירה הכי טובה‪ .‬לא שריצ'ר ציפה שהמלצרית תארוב במסדרון‬
‫עם מחסנית מלאה כדורי עופרת‪ .‬אבל הדברים שאתה לא מצפה להם‬

                                             ‫הם אלו שהורגים אותך‪.‬‬
‫בבית השכנים לא הייתה תשובה‪ .‬ריצ'ר צילצל שוב בפעמון‬
‫והמתין‪ .‬הוא הביא בחשבון את הזמן הדרוש לרגליים זקנות או‬
‫לתינוקות קטנים‪ .‬ואז‪ ,‬כשהיה די בטוח שהבית ריק‪ ,‬הוא הלך הצידה‪,‬‬
‫למוסך‪ .‬הוא בחר קטע בגדר שנראה יציב‪ ,‬העץ עשה רושם חסין‪ ,‬וזינק‬

                                           ‫לחצר האחורית של הולי‪.‬‬
‫נראה כאילו מישהו תלה תקוות גדולות ב ָמקום‪ .‬פעם‪ .‬לפני הרבה‬
‫זמן‪ .‬כמחצית מהשטח הוסב למדשאה‪ .‬צידה התעקל בצורת גל סינוס‬
‫והסתיים בשורה של ל ֵבנים גסות‪ .‬אלא שעכשיו הטיח ביניהן היה‬
‫סדוק‪ ,‬והדשא חרוך ומת‪ .‬בפינה הרחוקה עמד שלד עץ של פרגולה‪.‬‬
‫ריצ'ר הניח שהיא תוכננה כפינת רביצה‪ .‬אולי עם בקבוק יין‪ .‬אולי עם‬
‫קצת רומנטיקה‪ .‬אלא שהגפנים שטיפסו עליה היו כמושות מיובש‪.‬‬
‫הסבכה הייתה שבורה פה ושם‪ .‬והשרשרת שהחזיקה את הנדנדה‬

                                     ‫הזוגית הייתה קרועה בצד אחד‪.‬‬
‫החלק של החצר מחוץ למדשאה כוסה באבני מרצפת‪ .‬ניכר‬
‫שחודשים רבים הן לא פגשו בצד הפעיל של מטאטא‪ .‬עמד שם‬
‫שולחן מתכת עגול‪ ,‬ירוק‪ ,‬שעליו מאפרה עולה על גדותיה ולצידו‬
‫שני כיסאות‪ .‬קרוב להם הייתה דלת הזזה‪ .‬מזכוכית‪ .‬זה כבר יותר טוב‪,‬‬

                                                         ‫חשב ריצ'ר‪.‬‬
‫ריצ'ר נשאר קרוב לקיר וזז עד שהיה קרוב מספיק להביט מבעד‬
‫לדלת‪ .‬הוא ראה דמות אחת‪ .‬אישה‪ .‬היא לבשה חלוק ורוד וישבה ליד‬
‫שולחן קטן‪ ,‬ומולה ספל קפה שלא נגעה בו‪ .‬ראשה היה שקוע בין ידיה‬
‫ושערה פזור‪ ,‬שמוט קדימה‪ .‬ריצ'ר נקש על הזגוגית‪ .‬האישה זינקה‬
‫לעמידה‪ .‬היא פנתה אל הדלת‪ .‬ריצ'ר ראה אותה בבירור‪ .‬זו הייתה‬
   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108