Page 131 - 28222
P. 131
הזקיף | 131
"לא משנה מה תעשה לי .אני בחיים לא אספר לך כלום".
"אם זה מה שאתה רוצה ",אמר ריצ'ר .הוא הניף את רגלו הימנית,
החזיק אותה למעלה והסתכל לבחור בעיניים .אחר כך הנחית אותה
בחוזקה לכיוון הברך של רגלו העומדת של הבחור .הבחור השליך
את ראשו לאחור ,עצם עיניים וייבב ,אבל לא הוציא מילה .הנעל
של ריצ'ר הייתה מוצקה וכבדה .הוא עצר את כף הרגל כשהסוליה
במרחק שלושה סנטימטרים מברכו של הבחור .ואז הוריד את כף הרגל
לרצפה .הוא שיחרר את רגלו של הבחור ובה בעת הנחית אגרוף מתחת
לאוזנו .הבחור נפל הצידה ,רגלו הימנית עדיין מתוחה ,כאילו הוא
בועט בכדור .הוא לא זז.
ריצ'ר בדק שהוא נושם ולקח לו את הנשק .הוא היה מתוחזק
היטב ,ולהבדיל מהאקדח של מרטי ,טעון .ריצ'ר חיפש בבגדיו של
הבחור .היה לו ארנק וקצת מזומן שריצ'ר לקח כשלל מלחמה ,אבל
לא כרטיסי אשראי או תעודה מזהה או שום דבר שיעיד על שם או
כתובת .או מקום לינה זמני .לא הייתה לו תחמושת רזרבית .ושום
דבר אחר בכיסים ,למ ֵעט טלפון .ריצ'ר לחץ על הכפתור מתחת למסך,
ומיד הופיעה הודעה שטביעת האצבע שלו לא זוהתה ,שינסה שנית או
יקליד סיסמה .הוא הצמיד את הכפתור לאגודלו של הבחור המעולף,
והמסך נדלק .ריצ'ר נגע בציור של הטלפון והופיעה רשימת שיחות.
לא היה שם כלום מאז אתמול .לא הודעות קוליות .לא סמסים .הציור
של פנקס הכתובות הניב רק חמישה פריטים .כולם מספרים .בלי
שמות .ריצ'ר הכניס את הטלפון לכיס ,תחב את האקדח לחגורה ושלף
את השקית מהמרווח בין הפחים .הוא הוציא את המסקינטייפ .הדביק
יחד את קרסוליו של הבחור .הדביק את ידיו מאחורי גבו .הדביק
חתיכה מעל פיו .ואז הטיל את הבחור על כתפו והשליך אותו לפח.
