Page 133 - 28222
P. 133

‫הזקיף | ‪133‬‬

‫להאיץ ואז זינקה ללוע הסמטה‪ ,‬בלי לאותת‪ .‬ריצ'ר השיג את המכונית‪,‬‬
‫נדחק בצד הנוסע ועקף אותה‪ .‬הנהג יצא מהמכונית עם האקדח ביד‬

                                   ‫והצטרף לריצ'ר בקדמת המכונית‪.‬‬
                  ‫"איפה הוא?" שאל הנהג‪" .‬אני לא רואה אותו‪".‬‬
‫"שכחתי‪ ",‬אמר ריצ'ר‪" .‬הכנסתי אותו לפח‪ .‬זה שרחוק מאיתנו‪.‬‬
‫כדי להגן עליו‪ .‬לא ידעתי אם עדיין תהיה שם‪ ,‬או כמה זמן ייקח לי‬

                                                      ‫למצוא אותך‪".‬‬
       ‫הנהג הרים את קנה האקדח אל החזה של ריצ'ר‪" .‬שכחת?"‬

             ‫"מה?" אמר ריצ'ר‪" .‬אתה לא שוכח כלום אף פעם?"‬
‫"בסדר‪ ".‬הנהג הרים את קנה האקדח אל ראשו של ריצ'ר‪" .‬לך‬
‫אחורה עד הקיר‪ .‬ידיים למעלה‪ ,‬שאראה אותן‪ ".‬הוא חיכה שריצ'ר‬
‫יציית ואחר כך ניגש לפח‪" .‬אל תזוז‪ ".‬הוא הרים את המכסה בידו‬
‫הפנויה והעיף מבט פנימה‪ .‬ריצ'ר המתין רגע‪ ,‬שיקלוט את המצב של‬
‫חברו‪ ,‬ואז צעד קדימה ושלף את האקדח מחגורתו‪ .‬הוא הפך אותו‪ ,‬כך‬

  ‫שאחז בו בקנה והניף אותו בקשת‪ .‬הקת התנגשה במרפק של הנהג‪.‬‬
‫הנהג שמט את האקדח שבידו ואת מכסה הפח וצנח על ברך‬
‫אחת‪ .‬ריצ'ר לקח את האקדח בידו השמאלית‪ ,‬כרך את ידו הימנית‬
‫סביב ראשו של הבחור והטיח אותו בפח‪ .‬אחר כך הוא לפת את חזית‬
‫החולצה שלו‪ ,‬מרים אותו למחצה‪ ,‬והפיל אותו לתנוחת ישיבה בגבו‬
‫צמוד למתכת‪ .‬גופו היה רופס כמו בובת סמרטוטים‪ .‬ריצ'ר חיכה רגע‬

                 ‫לוודא שהוא בהכרה‪ ,‬ואז נעץ את קנה האקדח בפיו‪.‬‬
‫"אני הולך לשאול אותך שאלה‪ ",‬אמר ריצ'ר‪" .‬אני אתן לך חמש‬
‫שניות לחשוב על זה‪ ,‬ואז אשלוף את האקדח מהפה‪ .‬אם תענה לי‬
‫תשובה נכונה‪ ,‬אתן לך לדוג את החבר שלך מהפח ולנסוע מכאן‪ .‬כל‬
‫תשובה שהיא לא התשובה הנכונה תגרום לי להחזיר את האקדח לפה‬

         ‫שלך ולפוצץ לך את הצד האחורי של הגולגולת‪ .‬זה ברור?"‬
                      ‫עיניו של הנהג נפערו והוא התאמץ להנהן‪.‬‬

‫"מה יש לרת'רפורד שאתם רוצים?" ריצ'ר הרים את האגודל‬
‫והאצבעות של יד ימין‪ ,‬כל אחת בתורה‪ ,‬בהפרש של שנייה זו מזו‪ ,‬ואז‬

                                                   ‫שלף את האקדח‪.‬‬
   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138