Page 134 - 28222
P. 134

‫‪ 134‬לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|‬

‫"קדימה‪ ".‬הנהג זקף את הסנטר‪" .‬תירה בי‪ .‬אל תבזבז זמן‪ .‬שום‬
                       ‫דבר שתגיד או תעשה לא יגרום לי לספר לך‪".‬‬

‫"אתה מעדיף לוותר על החיים שלך ולא על פיסת מידע?" אמר‬
                                 ‫ריצ'ר‪" .‬זה נשמע לי בחירה גרועה‪".‬‬

‫"זה לא רק החיים שלי‪ .‬יש לי אישה‪ .‬אח‪ .‬אני יודע מה יקרה להם‪.‬‬
‫קדימה‪ ".‬הוא פער את פיו‪ ,‬רכן קדימה וסגר את שיניו על הקנה‪.‬‬

                                                    ‫"תעשה את זה‪".‬‬
‫ריצ'ר משך את האקדח‪ ,‬חבט בידו הימנית בצד ראשו של הנהג‪,‬‬
‫וזה איבד את ההכרה‪ .‬הוא לקח את האקדח שנפל‪ ,‬בדק אותו‪ ,‬תחב‬
‫את שני כלי הנשק בחגורתו‪ ,‬ואז התחיל לעבור על כיסיו של הבחור‪.‬‬
‫התכולה לא הייתה מספקת יותר מזו של הנוסע‪ .‬לא היו לו כרטיסי‬
‫אשראי‪ .‬שום דבר עם שם או כתובת‪ .‬בלי תחמושת רזרבית‪ .‬בטלפון‬
‫שלו נעשה שימוש בזמן האחרון‪ ,‬אבל לא היו בו שמות או מידע אישי‪.‬‬
‫ריצ'ר לקח את המזומן‪ ,‬כמו קודם‪ ,‬הדביק את קרסוליו‪ ,‬מפרקי ידיו‬
‫ופיו והשליך אותו לפח השני‪ .‬אחר כך הסתובב לסוברבן‪ .‬הוא בדק את‬
‫תא הכפפות‪ .‬את מגיני השמש‪ .‬את התאים בדלתות‪ .‬מתחת למושבים‪.‬‬
‫מתחת לשטיחוני הרצפה‪ .‬את תא המטען‪ .‬סביב הגלגל הרזרבי והג'ק‬
‫ונרתיק הכלים הקטן‪ .‬מתחת למכסה המנוע‪ .‬בדופנות הצמיגים‪ .‬ולא‬
‫מצא כלום‪ .‬אפילו לא מטבע או עטיפת סוכרייה זרוקה‪ .‬הוא לא ידע‬

             ‫מי האנשים האלה‪ ,‬אבל הם היו דקדקנים‪ .‬בכך אין ספק‪.‬‬
‫ריצ'ר סגר את מכסה המנוע ואת דלת תא המטען ואת כל הדלתות‪,‬‬
‫למ ֵעט זו של הנהג‪ .‬הוא התפתה להיכנס למכונית‪ .‬לקחת אותה‪ .‬גם‬
‫מפני שתהיה לו לתועלת‪ ,‬וגם מפני שבצורה כזאת יימנע מהאויב‬
‫נכס יקר ערך‪ .‬אבל הוא הבחין באותו מכשיר שהונח במכוניתו של‬
‫רת'רפורד‪ .‬פירוש הדבר שיש חשש שהם משתמשים באותה טכנולוגיה‬
‫גם על הרכבים שלהם‪ .‬הוא וידא אפוא שהמפתח במתנע והפקיר את‬

                                                   ‫הסוברבן לגורלה‪.‬‬

‫כשריצ'ר חזר‪ ,‬הוא ראה שמישהו השאיר בדלפק הקבלה ערימה של‬
‫כרטיסי ביקור עם פרסומת למשלוחי פיצה‪ ,‬אבל חוץ מזה הלובי‬
   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138   139