Page 137 - 28222
P. 137

‫הזקיף | ‪137‬‬

                            ‫"הדברים האלה בחיים?" שאל ריצ'ר‪.‬‬
‫"הזוג החיצוני בן יותר ממאה‪ .‬השלישי צעיר יותר‪ .‬אם אני לא‬
‫טועה‪ ,‬מיץ' אמר שהוא בן שישים בערך‪ .‬הם מיער למרגלות הר פיג'י‬

    ‫ביפן‪ .‬רק שם הם גדלים‪ .‬משפחה אחת מטפלת בהם כבר דורות‪".‬‬
                  ‫"לחבר שלך יש טעם מעניין‪ .‬במה הוא עוסק?"‬

‫"במערכות מידע‪ ,‬כמוני‪ ".‬רת'רפורד השתתק‪ ,‬ועצב אמיתי התפשט‬
‫על פניו‪" .‬רק שהרעיון־ששווה־מיליונים שלו כן עבד‪ .‬בניגוד לחתיכת‬

                                          ‫הזבל שתליתי בה תקוות‪".‬‬
‫ריצ'ר התיישב על אחת הספות והמתין שרת'רפורד יגמור להיאבק‬
‫במכונת הקפה‪" .‬ראסטי‪ ,‬אנחנו צריכים לדבר על עניין רציני עכשיו‪.‬‬
‫האנשים שרודפים אחריך בלעו את הפיתיון וחשבו שאתה נוסע לשדה‬
‫התעופה‪ .‬הם הגיעו לחניית הבניין שלך‪ .‬אבל ויתרו על ההזדמנות‬
‫לארוב לך‪ .‬בחירה טובה מבחינתם‪ ,‬בנסיבות הקיימות‪ .‬במקום זה הם‬

                                ‫שתלו מכשיר עיקוב במכונית שלך‪".‬‬
‫"אבל אני לא נוסע לשדה התעופה‪ ".‬רת'רפורד הניח את הספלים‬
‫על שולחן הקפה והתיישב על הספה השנייה‪" .‬מה הם יעשו כשהמכונית‬

                                                      ‫שלי לא תזוז?"‬
‫"אני לא יודע‪ .‬תלוי במידת הסבלנות שלהם‪ .‬ובדחיפות של‬
‫הבעיה — תהיה מה שתהיה — שהם מנסים לפתור‪ .‬אני מנחש שלא‬
‫ייקח הרבה זמן עד שהם יבואו לתפוס אותך‪ .‬אבל נוכל להימנע מזה‬
‫אם נבין מה הם רוצים‪ .‬אני צריך שתתמקד כל כולך בתשובה לשאלה‬

                                                             ‫הזאת‪".‬‬
‫רת'רפורד הניד בראשו‪" .‬כבר אמרתי לך‪ .‬אין לי שום דבר שמישהו‬

                                                      ‫עשוי לרצות‪".‬‬
‫"יש כאן שני תסריטים אפשריים‪ ",‬אמר ריצ'ר‪" .‬יש לך את הדבר‬
‫הזה בלי שאתה יודע‪ .‬או שהם מאמינים בזה‪ ,‬אבל בעצם אין לך אותו‪.‬‬
‫עם האפשרות הראשונה אנחנו יכולים לעבוד‪ .‬האפשרות השנייה‬
‫כבר מאתגרת‪ .‬אז זה מה שאני רוצה שתעשה‪ :‬תגמור את הקפה שלך‪.‬‬
‫ואז תשכב‪ .‬תעצום עיניים‪ .‬ותבחר יום‪ .‬נניח‪ ,‬יום שני בשבוע שקדם‬
‫למתקפת הכופר‪ .‬תספר לי כל מה שעשית מרגע שפקחת עיניים בבוקר‬
   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142