Page 146 - 28222
P. 146
146לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|
"בטח די קטן".
"אז יכול להיות שזה עדיין שם?"
"יכול להיות".
"אז קדימהְ ,למה אנחנו מחכים? בואו נלך לבדוק".
"אין טעם .לא נוכל להיכנס .הכריחו אותי להשאיר את המפתח".
"ראסטי .בחייך .תחשוב על זה .איפה ביליתי את העשור האחרון?
בשביל סוכנת אף־בי־איי אין דבר כזה ,דלת נעולה .חוץ מזה ,לא
יהיה שם אף אחד .האבטחה מושבתת .יכול להיות שהארון מחכה על
המדרכה שנאסוף אותו".
"איך ניקח אותו משם?"
"לשלושתנו יחד זאת לא תהיה בעיה .בטח יש עגלות בקבלה.
אחרת איך הכניסו אותו מלכתחילה?"
"התכוונתי איך נחזור איתו לכאן? זה לא ייכנס למכונית שלי".
"בגלל זה שכרתי מיניוואן .אבל לא נביא אותו לכאן .לא
כשמתצפתים על הבית שלך ,והשוער מדווח על כל תנועה שלך .נשיג
יחידת אחסון ללילה .נחביא את זה שם .ומחר נשכור משרד .אולי
אפילו חדר במוטל .נצטרך חשמל .וחלל עבודה .ופרטיות".
התוכנית הייתה פשוטה .סנדס תצא ראשונה ותעצור בלובי .היא
תתנצל בפני השוער על ההתפרצות שלה ותציין שחבר שלה מרגיש
הרבה יותר טוב .כל כך יותר טוב שהוא עומד לצאת לנסיעה .ריצ'ר
ורת'רפורד ייתנו לו זמן לשלוח סמס .אחר כך הם ירדו לחניה .הם
ייסעו בחיפושית של רת'רפורד .ריצ'ר ינהג .הוא יקצר דרך הסמטה
עם הפחים ,ייסע מספיק לאט כדי שרת'רפורד יוכל לקפוץ החוצה,
להתחבא ולחכות שסנדס תאסוף אותו .ריצ'ר ימשיך לנהוג בחיפושית
ולמשוך מאחוריו את הטויוטה כמו בחבל בלתי נראה ,מה שיאפשר
לרת'רפורד וסנדס להיכנס ולצאת בקלות מבניין מערכות המידע.
אף תוכנית לא שורדת מפגש ראשון עם האויב.
או במקרה הזה ,את רצונו העז של ריצ'ר במפגש.
הוא זיגזג ברחובות העיירה בלי כל מטרה ,כמצופה ממי שלא מודע
