Page 147 - 28222
P. 147
הזקיף | 147
לכך שהוחבא לו מכשיר עיקוב בפגוש ,והוא מנסה לגלות אם יושבים
לו על הזנב .היה לו לא נוח ,אף על פי שהמושב היה מוסט אחורה עד
הסוף .הדוושות שהגיחו מהרצפה היו נוקשות ומשונות .לא היה לו
מספיק מקום לכפות הרגליים .תיבת ההילוכים הייתה עצבנית ,ופניות
תכופות גררו החלפת הילוכים בלתי פוסקת ,כך נדמה .אבל מה שהכי
לא מצא חן בעיני ריצ'ר זה שעליו לסמוך על כך שעוקבים אחריו
בכלל .הוא אהב לחוש את מי שעוקב אחריו .לראות אותו בראשו
כמו נקודות נעות על מפה .הוא הרגיש כאילו הוא צף .לא כאילו חבל
המשיכה בלתי נראה ,אלא כאילו אינו קיים.
ריצ'ר בחן את מד הדלק של הפולקסווגן .ה ְמכל היה כמעט ריק.
הוא תמיד הופתע מכך שאנשים לא מתדלקים את רכביהם אחרי
נסיעות .מה הטעם בציוד אם הוא לא מתוחזק ומוכן לשימוש? הוא
הניד בראשו ושינה כיוון לתחנת הרענון למשאיות ,שבה ביקר מוקדם
יותר עם רת'רפורד .הוא בחר את המשאבה הכי קרובה למבנה המרכזי
והתקרב אליה מימין ,כדי שמי שצופה בו מכיוון הכביש ,לא יוכל
לראות את מושב הנוסע .אחר כך נעל את המכונית ונכנס למבנה.
ריצ'ר התחיל במחלקת הלבשה .הוא בדרך כלל לא החליף בגדים
פעמיים ביום ,אבל הנסיבות השתנו .עכשיו עמדה על הפרק פעילות
בח ֵשכה ,כך שהסוואה עברה לראש סדר העדיפויות .הוא בחר זוג
מכנסיים שחורים וסווטשרט שחור עם ברדס ,שילם והלך לשירותים
להחליף בגדים .אחר כך חזר למחלקת ההלבשה ולקח מהמדף מארז
של שלוש טישרטים .במחלקת הרכב הוא לקח מפה ,פנס וג'ריקן דלק
לשעת חירום .במזנון לקח שתי שישיות מים .מילא ספל בקפה עתיר
הקפאין שנהגי משאיות שותים כשעליהם לנהוג כל הלילה .ובקופה
הוסיף שני מציתים ושילם על ְמכל דלק מלא.
כשחזר למכונית ,איחסן את הפריטים החדשים .הכול מלבד הקפה
והג'ריקן הונח על רצפת המכונית לרגלי מושב הנוסע ,לצד הסכין
הגדול והמסקינטייפ שקנה מוקדם יותר .את הסכין הקטן והמציתים
הכניס לכיס ,ואת האקדחים שהחרים תחב בחגורה .הוא תידלק את
החיפושית ,ואת הג'ריקן הכניס לתא המטען .הוא עיין במפה כדי
