Page 152 - 28222
P. 152
152לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|
הטויוטה עדיין עמדה מתחת לגשר .צד הנוסע היה כמעט צמוד
לעמודי הל ֵבנים המוצקים ,שככל הנראה החזיקו את המבנה במאה
השנים האחרונות .ריצ'ר קירב את החיפושית כך שנצמדה לצד הנהג
והפכה את הטויוטה לבשר שבכריך .הוא הרחיק את הטישרט מפניו.
הנהגת בהתה בו .לרגע אחד נראתה מופתעת .אחר כך חשדנית .ריצ'ר
סימן לה לפתוח את החלון.
"מה שלומכם?" ריצ'ר הבזיק חיוך ,שקיווה שהוא ידידותי.
"משימת מעקב יכולה להיות די משעממת ,מה? אז הבאתי לכם משהו.
שירים את האווירה".
ריצ'ר הסיר את המכסה ,מתח את זרועו מעל חיק הנהגת והיטה
את תכולת הספל מעל לוח המחוונים של הטויוטה .ואז סגר את החלון
שלו וישב לצפות באצבעותיו המתעקלות של עשן ירוק ,מתחילות
להתרומם ולהתפתל בתוך המכונית .כימיה של בית ספר תיכון .הוא
זכר לא רע .ארבעת היושבים במכונית צווחו ,שיפשפו את עיניהם
וגיששו אחר ידיות הדלת .הדלתות הרחוקות מריצ'ר התנגשו בעמודי
הל ֵבנים ,משאירות רווח צר מכדי להימלט דרכו .הדלתות בצד שלו
נתקעו בחיפושית .ריצ'ר שמר על מקומו עוד רגע ואז נסע .במראה
הפנימית ראה את הזוג הראשון מתנודד החוצה .הזוג השני יצא
בעקבותיו ,מדשדש בזרועות מושטות קדימה ,כמו זומבים בסרט
אימה.
כשריצ'ר הגיע לדירה של מיץ' ,הוא הרגיש כאילו הוא מציץ אל
העתיד .רת'רפורד היה כפוף .רכון לפנים .הוא צעד בגרירת רגליים.
עיניו נראו עמומות ולא ממוקדות ,כאילו בתוך ערב אחד הזקין
בחמישים שנה.
"שתית?" שאל ריצ'ר.
רת'רפורד לא ענה.
"איפה שרה?" שאל ריצ'ר.
"בשירותים ".רת'רפורד הגיע עד הספה ונשפך עליה.
"איך היה?"
