Page 155 - 28222
P. 155
הזקיף | 155
"מדבר ריצ'ר ".הוא קם וניגש לחלון.
"אנחנו צריכים לדבר ",אמרה רול" .אתן לך כתובת .תגיע לבד.
החניה תהיה פתוחה .סע פנימה ותישאר במכונית".
ריצ'ר מצא בלי קושי את הכתובת שהשוטרת רול מסרה לו .בית
פרטי ,עם חצר מטופחת אך פשוטה ,ברחוב מטופח אך פשוט
בשכונה מנומנמת ,כחצי מייל מבית המשפט .האספלט חודש
בשנה האחרונה ,אם לשפוט לפי צבעו והיעדר הסדקים ,אבל ריצ'ר
מצא שזה מוזר שאין מדרכות .הכביש הגיע ממש עד הבתים .עד
המדשאות או שבילי הגישה או הערוגות השופעות שיחים שלהם.
ריצ'ר תהה אם זה בשל החום .או הלחות .או אם אנשים בעיירה
הזאת סולדים במיוחד מכל סוג של פעילות גופנית ,שכרוכה בעזיבת
החצר שלהם.
את הבית המסוים היה קל לאתר בזכות ניידת המשטרה שחנתה
בחוץ ,לצד דגם מאוחר של הונדה סיוויק .ריצ'ר הניח שזו המכונית
הפרטית של השוטרת רול .הוא האט כשהתקרב ,בדק את המראות
בפעם האחרונה כדי לוודא שאיש לא עוקב אחריו ,ואז פנה לשביל
הגישה .דלת החניון התחילה מיד לעלות בקרקוש ,וכשהייתה פתוחה
לגמרי ,ריצ'ר התגלגל פנימה .הוא כיבה את המנוע ,והדלת התחילה
לרדת .סולם אלומיניום היה מחובר לקיר בצד אחד ,ועל הקיר השני
נתלו אופניים ,משתלשלים מהגלגל הקדמי .היה שם מדף מסיבי עמוס
כלי גינון וקוטלי עשבים וכלי עבודה שונים .לריצ'ר לא היה מושג
ְלמה מיועד כל אחד מהם.
ברגע שדלת החניה נסגרה לגמרי ,נפתחה דלת צדדית משמאל
לריצ'ר והשוטרת רול הגיחה מתוכה .היא לבשה מכנסי טרנינג
כחולים כהים וטישרט תואמת .שערה היה אסוף בקליפס מוזהב .והיא
החזיקה מעטפה דקה .ריצ'ר פתח את הדלת ועמד לצאת מהמכונית,
אבל היא הנידה בראשה וסימנה לו להישאר במקומו.
"זה צריך להיות מהיר .השכנה שלי אמורה להגיע הביתה בכל
רגע ,ואני לא רוצה שהיא תראה אותך יוצא מכאן".
