Page 160 - 28222
P. 160
160לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|
"אפשר להאשים אותי?" אמר רת'רפורד" .אני אוהב את המכונית
הזאת .אין לה תחליף".
בחניה המתין ריצ'ר שרת'רפורד יקיף את הפולקסווגן ויבדוק כל
סנטימטר בפח .אחר כך ריצ'ר כרע על ברכיו בצד הנוסע והסתכל
מתחת למכונית.
"מה אתה עושה?" שאל רת'רפורד" .נסעת על משהו? אל תגיד לי
שפגעת באייל".
"אני מחפש מכשירי עיקוב ",אמר ריצ'ר" .תבדוק בצד שלך .בצד
התחתון של המכונית .מתחת לדלתות .בתוך הפגושים .בכל מקום
שאפשר להצמיד אליו מגנט".
"אבל בדקת אתמול .מצאת מכשיר עיקוב .אמרת שזרקת אותו".
"הייתי בצבא ארבע־עשרה שנה ,ראסטי .אנחנו בודקים .ואז
בודקים שוב .זה מה שאנחנו עושים".
רת'רפורד משך בכתפיו ואז סקר את המכונית ,מלפנים לאחור.
ולא מצא כלום" .שום דבר בצד שלי .מצאת משהו?"
ריצ'ר רכן מעל מכסה המנוע והושיט את ידו" .עוד מכשיר עיקוב.
מאותו סוג .באותו מקום .וגם זה ".הוא הראה לרת'רפורד פתק" .הנייר
היה מתחת למגנט".
רת'רפורד לקח את הנייר והקריא בקול" .רומיאו ,ג'ולייט ,כמה
מספרים .שמונה פעמונים .מה זאת אומרת?"
"רומיאו ג'ולייט זה ר ג' באלפבית הפונטי של נאט"ו .ראשי
התיבות שלי בסגנון צבאי .ריצ'ר ג'ק".
"הבנתי ",אמר רת'רפורד" .והמספרים? אולי נו"ן צד"י .ומה זה
שמונה פעמונים?"
"שתים־עשרה בצהריים ,בשעון חיל הים".
"אולי מישהו רוצה שתיסע לנקודה הזאת בשתים־עשרה בצהריים?
אבל למה לכתוב את זה ככה?"
"כדי להראות לי שהרקע שלי ידוע? כדי לזכות באמון? או לסקרן
אותי ,אולי".
