Page 164 - 28222
P. 164

‫‪ 164‬לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|‬

‫קלוסטרמן הצמיד את כריות האצבעות‪" .‬העיתונאית‪ .‬אני משער‬
   ‫שאתה מדבר על טוני גרזה‪ .‬שמעתם שהיא נהרגה? איזו טרגדיה‪".‬‬

‫"שמענו‪ ".‬רת'רפורד שתק רגע‪" .‬זה נשמע מחריד‪ ,‬מה שקרה לה‪".‬‬
‫"לגמרי‪ .‬טוני הייתה בחורה מקסימה‪ .‬כל כך הרבה כישרון‪ .‬כל כך‬

                                                      ‫הרבה יושרה‪".‬‬
                                                  ‫"הכרת אותה?"‬
‫"בוודאי שהכרתי אותה‪ .‬היא עבדה בשבילי‪ .‬למען האמת‪ ,‬אני זה‬
  ‫שהציע לה ליצור קשר איתך‪ .‬קיוויתי שתוכל לעזור במחקר שלה‪".‬‬
‫"שקשור לבית שלך?" שאל ריצ'ר‪" .‬להיסטוריה הלא שגרתית‬

                                                              ‫שלו?"‬
‫"לא‪ ,‬מה פתאום‪ ".‬קלוסטרמן הזדעף‪" .‬אין בכך שום צורך‪.‬‬
‫העובדות המעטות שקשורות לסיפור המטופש הזה נחקרו עד מוות‪".‬‬
‫"החיים בקן מרגלים בעידן המלחמה הקרה? לי זה נשמע כמו‬
‫סיפור נהדר‪ .‬אם הבעיה היא שנמאס לך לספר אותו‪ ,‬למה שמישהו‬
‫אחר לא יכתוב על זה ספר? עיתונאית היא בחירה מובנת‪ .‬בייחוד אחת‬

                                           ‫שיש לה כישרון ויושרה‪".‬‬
‫"זה לא יהיה ספר‪ .‬יותר הייקו‪ .‬אין מספיק חומר‪ .‬ואי־אפשר לומר‬
‫שהמקום הזה היה קן‪ .‬היו פה רק שניים כאלה‪ .‬שני אחים‪ .‬והם היו‬
‫בעלי המקום במשך שנה וחצי בלבד‪ .‬והם אפילו לא ריגלו בזמן‬
‫שחיו כאן‪ .‬הם כתבו ספר לימוד‪ .‬במתמטיקה‪ .‬הלוואי שאלה הפרטים‬
‫שהציבור היה נאחז בהם‪ .‬תארו לעצמכם שהמקום היה מ ּו ּכר כבית‬
‫המתמטיקה‪ .‬במקרה כזה לא היו מציפים אותי תיירים אחרי כל סרט‬

                                                 ‫ג'יימס בונד חדש‪".‬‬
                  ‫"אם היא לא חקרה על הבית שלך‪ ,‬על מה כן?"‬
‫"חלקים בהיסטוריה המשפחתית שלי‪ .‬אבא שלי נמלט מגרמניה‬
‫לארצות הברית בשנות השלושים‪ .‬הוא הבין לאן מתקדמת הפוליטיקה‪,‬‬
‫ואיכשהו מכל המקומות שבעולם השתקע דווקא כאן בטנסי‪ .‬הוא‬
‫הקים עסק‪ .‬הקים משפחה‪ .‬עשה כל מיני דברים‪ .‬אבל יש מעט מאוד‬
‫מידע על השנים הראשונות שלו בארצות הברית‪ .‬הרגשתי שהגיע‬
‫הזמן לגלות כמה שאפשר ולתעד הכול לפני שיהיה מאוחר מדי‪ .‬איפה‬
   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168   169