Page 168 - 28222
P. 168

‫‪16‬‬

‫שני אנשים ישבו לצד ריצ'ר מול דלפק המטבח בדירה של מיץ'‪,‬‬
                                                 ‫ושניהם כעסו עליו‪.‬‬

‫"אני לא מאמין שהצעת את השרת למכירה‪ ".‬ידיו של רת'רפורד‬
‫נקמצו לאגרופים‪" .‬אין לך שום זכות‪ .‬הוא לא שלך‪ .‬אנחנו לא יודעים‬
‫איפה הוא‪ .‬ועשרת אלפים דולר עלובים? קרברוס יהיה שווה פי מאה‪.‬‬

                                                           ‫פי אלף‪".‬‬
‫"אני לא מאמינה שאתה אפילו שוקל ללכת‪ ".‬סנדס העיפה‬
‫את הפתק על הדלפק‪" .‬זאת מלכודת‪ .‬זה ברור‪ .‬לא יכול להיות‬

                                                             ‫אחרת‪".‬‬
‫ריצ'ר לגם קפה מלוא הפה‪" .‬או־קיי‪ .‬קודם כול‪ ,‬ראסטי‪ .‬אל תדאג‪.‬‬
‫אין לי שום כוונה למכור את הדבר שפיתחתם‪ .‬ושרה‪ ,‬כן‪ .‬כמעט בטוח‬
‫שזאת מלכודת‪ .‬אבל לפעמים הדרך היחידה לברר אם התנור חם היא‬

                                                          ‫לגעת בו‪".‬‬
                                          ‫סנדס לטשה בו עיניים‪.‬‬
                    ‫"מישהו חכם אמר לי את זה פעם‪ ",‬הוא אמר‪.‬‬
    ‫"ברור שאתה לא חכם אם אתה שוקל לצעוד לתוך מלכודת‪".‬‬
‫"מעולם לא טענתי שאני חכם‪ .‬עקשן‪ ,‬אולי‪ .‬קשה עורף אפילו‪ ,‬פה‬

                                                               ‫ושם‪".‬‬
‫"למה להציע אותו למכירה‪ ,‬אם אתה לא מתכוון למכור?" שאל‬
‫רת'רפורד‪" .‬אתה הולך לרמות את קלוסטרמן? אסור לנו‪ .‬אני צריך‬

                    ‫לחיות כאן‪ .‬המוניטין שלי כבר מספיק מעורער‪".‬‬
‫"אנחנו לא מרמים אף אחד‪ ",‬אמר ריצ'ר‪" .‬זה היה מבחן‪ .‬כדי‬
‫להבין כמה חשובות לו הרשומות האלה‪ .‬או כמה רגישות‪ .‬או מביכות‪.‬‬
   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172   173