Page 162 - 28222
P. 162
162לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|
ריצ'ר רכן לעבר החלון הפתוח" .האמת שאנחנו לא יודעים .בשלט
שלכם כתוב שצריך לתאם ריאיון .לא באנו לריאיון .אז אנחנו לא
צריכים לתאם מראש".
השתררה שתיקה" .אז למה באתם? לא נקבעו שום עבודות תחזוקה
להיום".
"אנחנו עוקבים אחרי עניין שיעניין את מר קלוסטרמן .יעניין
מאוד .משהו שקשור להתכתבות עם עיתונאית .בקשר לרישומי נכס
על הבית הזה".
"תמתינו ,בבקשה ".זמזום אלקטרוני קל הבהיר להם שלא נותקו,
וכעבור שלוש דקות שב קולה של האישה" .מר קלוסטרמן ייפגש
איתכם .כשהשער ייפתח סעו ישר לדלת הבית הקדמית".
מאחורי השער חילקה את השטח שורת עצים עתיקים .ברושים
ו ִשקמים .משמאל לעצים השתרע שטח בור .בלי שום מבנים או
צמחייה מלבד סבך עשבי פרא .מימין עמד הבית .חניה לשתי
מכוניות הייתה צמודה אליו .בהמשך הייתה מרפסת מקורה .בסיסה
היה עשוי אבן ,ועמודים לבנים פשוטים נמתחו מעלה ותמכו בגג.
שאר המבנה היה מחופה לוחות עץ .פסים אופקיים ארוכים .צבועים
ירוק זית .בקומת הקרקע היו ארבעה חלונות .ובקומה הראשונה
ארבעה .לכל חלון היו תריסים צבועים בגוון ירוק כהה יותר,
כולם פתוחים ,מחוברים בתפס אל הקיר .הגג היה מכוסה רעפים
בגון שמנת .ארובה בגובה של כשני מטרים הזדקרה מהצד השני,
השמאלי.
רת'רפורד נסע בשביל הגישה אל החניה ואז החנה בחניון מול
הבית וכיבה את המנוע .ריצ'ר יצא מהמכונית .רת'רפורד יצא אחריו,
ויחד הם עלו בשלוש מדרגות העץ וחצו את המרפסת .ריצ'ר נקש
בדלת .אישה פתחה .בשנות העשרים המאוחרות לחייה ,בשמלה
שחורה עד הברך וסינר לבן .שערה הבלונדיני היה אסוף בפקעת .רזה,
על סף תת־תזונה ,אבל נעה בחינניות אגבית ,כמו בלרינה.
"תיכנסו ,בבקשה ",היא אמרה .אותו קול ששמעו באינטרקום.
שקט וקר .לא היה ספק בכך" .שתייה קלה ,רבותיי? תה קר?"
