Page 159 - 28222
P. 159

‫הזקיף | ‪159‬‬

‫היא הרגישה שהנימוס מחייב‪ .‬וגם התכליתיות‪ .‬ככה הם יוודאו שיש‬
‫מישהו בבית‪ .‬יימנעו מהסיכון של נסיעה מיותרת‪ .‬ומהסיכון שלמראה‬
‫ריצ'ר המגיע בלי הודעה מוקדמת‪ ,‬בעל הבית המבוהל יתקשר‬
‫למשטרה‪ .‬ריצ'ר התנגד‪ .‬הניסיון לימד אותו שההפתעה היא בת־ברית‪.‬‬
‫הוא מעדיף לנקוש על דלת בארבע לפנות בוקר‪ ,‬כמו שהקג"ב נהג‬
‫לעשות בזמנו‪ .‬ואם אין אף אחד בבית‪ ,‬לא הכול אבוד‪ .‬קל יותר לערוך‬

                                      ‫חיפוש בבית כשהבעלים אינם‪.‬‬
‫רת'רפורד עוד היה אפוף מכדי לבטא טיעון קוהרנטי לכאן או‬
‫לכאן‪ ,‬והם החליטו אפוא שריצ'ר יגיע בלי הודעה מוקדמת‪ ,‬וסנדס‬
‫תישאר בדירה ותברר מה עשתה העיירה בציוד המחשבים שנזרק‬
‫לפח‪ .‬היא נאחזה בתקווה שהם ימצאו את השרתים שרת'רפורד זרק‪,‬‬
‫ושמרה על גחלת החלום שהם יעשו הון‪ .‬ריצ'ר חיסל עוד ספל קפה‬

                                                      ‫ואז קם לעזוב‪.‬‬
‫"חכה‪ ".‬רת'רפורד החליק מטה מהשרפרף שלו‪" .‬אני בא איתך‪ .‬תן‬

                                            ‫לי שתי דקות להתלבש‪".‬‬
            ‫"אתה לא רוצה להישאר ולעזור לשרה?" שאל ריצ'ר‪.‬‬
‫רת'רפורד הניד בראשו‪" .‬אין טעם‪ .‬אף אחד לא מוכן לדבר איתי‪.‬‬
‫שרה הרבה יותר משכנעת בכל מקרה‪ .‬ותמיד רציתי לראות את 'בית‬

                                                 ‫המרגלים' מבפנים‪".‬‬
‫"למה? הרי לא יהיו שם מרגלים במסווה שיתאמנו על כתיבת‬

                        ‫צפנים בדיו סתרים‪ .‬זה יהיה סתם בית רגיל‪".‬‬
                    ‫"אני יודע‪ ,‬ובכל זאת אני רוצה לראות אותו‪".‬‬
‫ריצ'ר התיישב בחזרה ושתה עוד ספל קפה בזמן שרת'רפורד‬
‫רישרש ופישפש מאחורי המחיצה‪ .‬הוא הגיח משם באותם המכנסיים‬
‫שלבש יום קודם לכן ובאותו סוג של חולצת פולו‪ ,‬רק בצבע אחר‪.‬‬
                    ‫ריצ'ר קם ולקח את מפתחות המכונית של מרטי‪.‬‬
      ‫"שומע?" אמר רת'רפורד‪" .‬למה שלא ניסע במכונית שלי?"‬
‫ריצ'ר חייך לעצמו‪" .‬הבנתי‪' .‬בית המרגלים' לא מעניין אותך‬
‫בכלל‪ .‬אתה רק רוצה לוודא שהחזרתי את החיפושית שלך בחתיכה‬

                                                              ‫אחת‪".‬‬
   154   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164