Page 149 - 28222
P. 149
הזקיף | 149
ריצ'ר תימרן את החיפושית אל המרווח שבין אולם התצוגה
לבין המזנון של תחנת הדלק הנטושה .הוא עצר את המכונית בזווית
רשלנית ויצא החוצה ,משאיר את הדלת פתוחה .הוא בדק את המזנון
כדי לוודא שמרטי כבר לא אזוק שם לצינור המים ,ואז הביא את
ג'ריקן הדלק מתא המטען והוציא את בקבוקי המים ,הטישרטים
והפנס ממרגלות מושב הנוסע .הוא השאיר גם את דלת הנוסע פתוחה
וניגש לאזור המחסן שבחלקו האחורי של המזנון ,שממנו הגיחו
האישה ואחד הגברים כשהם נמלטו .הוא משך את לוח העץ .הוא היה
רופף בצד אחד ,וריצ'ר הרחיב את המרווח והשתחל דרכו .הוא נכנס
לחלל רחב שבמקום קיר קדמי יש לו חלונות גבוהים ,מקושתים .כולם
חסומים בקרשים .צד אחד של המקום היה מכוסה ארונות תצוגה.
הזגוגיות היו שבורות והמדפים ריקים .ריצ'ר האיר באלומת הפנס
סביבו באיטיות והבחין בשורת עקבות ברצפה המאובקת .הוא עקב
אחריהן אל הדלת האחורית של אולם התצוגה .שהובילה למדרגות
עץ .שראו ימים טובים יותר .בכך אין ספק .הצבע דהה מהן מזמן.
והן היו סדוקות .המעקה שקע כשריצ'ר נגע בו .הוא חשב פעמיים אם
לעלות או לא .את מה שרצה לעשות אפשר לעשות מקומת הקרקע,
אם החיפוי מספיק .אבל הוא היה בהלך רוח לפעולה יותר תיאטרלית
ופחות תכליתית.
ריצ'ר נשאר בחלק הצמוד לקיר ,שם המדרגות הכי יציבות .הוא
עלה בהן באיטיות ,בוחן כל אחת בזהירות לפני שהעביר אליה את
משקלו .הוא הזדחל עד למעלה ,לאשנב המוביל לגג .הוא הניף את
בקבוקי המים מעלה ,מבעד לאשנב .אחר כך את ג'ריקן הדלק .ואז
טיפס אחריהם .המשטח היה חלק .פעם הוא היה בעל ציפוי כסוף.
חסין מים ומגן מפני חום השמש הקופחת .עכשיו הוא התקלף ,נטול
צבע .מכוסה עלים וענפים ואשפה שהרוח איכשהו הובילה לשם .חלק
ניכר התעופף למרגלות הקיר שהקיף את המרחב כולו .בגובה מטר
בערך .כמו סוללה של טירה מיניאטורית ,חשב ריצ'ר .ובדיוק ככה הוא
התכוון להשתמש בו.
הוא ניגש לפינה האחורית בצד הבניין ,קרוב למזנון ,ושלף את
