Page 306 - 28222
P. 306
306לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|
ריצ'ר משך בכתפיים.
"לפי איך שהיא נלחמה ",אמרה פישר" ,ואיך שנתנו לה להשתתף
בעינויים ,היא לא סתם סוכנת בית .היא אחת מהם .היא תדווח על
מה שקרה .הרוסים יחלצו את הסוכנת שלהם .חייבים להזהיר את
וולוורק".
"הוא בדרך ",אמר ריצ'ר" .הוא אמור להיות .אמרתי לו שאת
כאן".
"אסור לנו לחכות .חייבים להזהיר אותו עכשיו".
ריצ'ר שלף את הטלפון שלו .לא הייתה קליטה .הם היו קרובים
לפני השטח ,אבל תחת שכבת בטון עבה מדי .פלדה רבה מדי .אותם
הדברים שהשאירו אותם בפנים ,השאירו את גלי הרדיו בחוץ .ריצ'ר
ניסה את הטלפונים של קלוסטרמן .גם הם לא התחברו.
"או־קיי ",אמרה פישר" .אז אנחנו חייבים לעצור אותה".
"איך?" אמר ריצ'ר" .הדלת הזאת היא הדרך היחידה החוצה .ובלתי
אפשרי לפתוח אותה".
"בטח יש עוד דרך .מאיפה נכנסים המים והאוויר? צינור כלשהו?
תעלה?"
ריצ'ר הניד בראשו" .המקום הזה עצמאי .המים מעובדים ומוחזרים.
וגם האוויר".
"מה עם חשמל? הגנרטור .הוא כבר איננו ,אבל בטח היה אחד.
מתי המקום הזה נבנה? בשנות החמישים?"
ריצ'ר הינהן.
"איזה מין גנרטורים היו אז?" שאלה פישר.
"דיזל ,ככל הנראה ",אמר ריצ'ר.
"ומנועי דיזל צריכים אוויר כדי לפעול .ואוויר מגיע מבחוץ .בוא".
פישר קמה במאמץ" .נחזור לחדר הגנרטור .נתחיל לחפש משם".
ריצ'ר הסתכל על לוע הפיר .המקום האחרון בעולם שרצה ללכת
אליו .אבל המקום שבו היה ,לכוד מאחורי דלת עצומה ,הוא המקום
האחרון בעולם שבו רצה להישאר .והיה עליו לחשוב על הסוכנת
הרוסייה .הבת של קלוסטרמן .אולי "הזקיף" כבר בידיה .אולי כבר
