Page 307 - 28222
P. 307

‫הזקיף | ‪307‬‬

‫פקדו עליה להיעלם‪ .‬ריצ'ר ידע שסנדס תזעיק עזרה כשלא תשמע‬
‫ממנו‪ .‬וגם וולוורק אמור להיות בדרך‪ .‬אבל כמה זמן עד שתגיע‬

                                                             ‫העזרה?‬
‫"אני ארד‪ ",‬ריצ'ר הושיט את הסוקום לפישר‪" .‬מישהו עשוי‬
‫להיכנס‪ .‬עשוי לפתוח את הדלת‪ .‬אם זה יקרה‪ ,‬תדאגי שהיא לא תיסגר‬

                                                               ‫שוב‪".‬‬

‫ריצ'ר ירד בסולם הראשון‪ .‬שלב אחרי שלב‪ .‬לאט ובנחת‪ .‬ואז בסולם‬
‫השני‪ .‬ואז צעד לאורך המסדרון לחדר הגנרטור‪ .‬נכנס פנימה‪ .‬העיף‬
‫מבט בגופות שעל הרצפה‪ .‬ואז הפנה את תשומת לבו אל התקרה‪ .‬הוא‬
‫סקר כל סנטימטר‪ .‬לא ראה שום דבר שנראה כמו יציאת אוורור או‬
‫אספקת אוויר‪ .‬הוא עבר אל הקירות‪ .‬היו בהם שני עיגולים שעשויים‬
‫להיות צינורות‪ .‬אם כן‪ ,‬גורלם נגזר‪ .‬ההיקף שלהם היה פחות מעשרים‬
‫וחמישה סנטימטרים‪ .‬נשארו רק שני לוחות עץ מרובעים בקיר הנגדי‪.‬‬
‫ריצ'ר צעד אליהם ונקש על אחד מהם‪ .‬הוא נשמע מלא‪ .‬ריצ'ר ניסה‬

                                                           ‫את השני‪.‬‬
                                                  ‫הוא היה חלול‪.‬‬
‫הוא ניסה לתלוש אותו אבל לא מצא אחיזה‪ .‬שולי הלוח נצבעו‬
‫מסביב באופן שאטם כל מרווח‪ ,‬ולו קטן מספיק כדי לתחוב לתוכו‬
‫ציפורן‪ .‬הוא המשיך לשולחן המתכת‪ .‬בחן את המשטח העליון‪ .‬את‬
‫שורת הכלים המחרידים‪ .‬מצא אזמל‪ .‬ופטיש‪ .‬ניסה לא לחשוב על‬
‫הסיבה שקלוסטרמן החזיק בהם‪ .‬או ְלמה שימשו אותו‪ .‬ריצ'ר לקח‬
‫אותם אל הלוח‪ .‬הוא התחיל בקצה השמאלי העליון‪ .‬במכת פטיש‬
‫תחב את ראש האזמל בין העץ לקיר‪ .‬הוא התקדם סביב־סביב ואז‬
‫תחב את האזמל עוד יותר פנימה‪ .‬שבעה סנטימטרים‪ ,‬עשרה‪ .‬הוא‬
‫התחיל להניף את הידית הרחק מהקיר‪ .‬הלוח זז‪ .‬הוא המשיך להניף‬
‫אותה עד שהמרווח ג ַדל‪ ,‬ולבסוף הצליח לתלוש לגמרי את לוח העץ‪.‬‬
‫תחתיו בקיר היה חור מרובע בגודל תשעים על תשעים סנטימטרים‪.‬‬
‫גם העומק היה תשעים סנטימטרים‪ .‬קובייה‪ .‬ריצ'ר מישש את החלק‬
‫הפנימי‪ .‬הרצפה הייתה מוצקה‪ .‬וגם הקירות‪ .‬אבל התקרה לא‪ .‬פיר‬
   302   303   304   305   306   307   308   309   310   311   312