Page 57 - 28222
P. 57
הזקיף | 57
"יש לי אקדח ".הבחור נופף בז'קט שלו" .אני מכוון אותו עליך".
"זה אקדח בכיס שלך? אה .או־קיי .לא הבנתי .איזה סוג?"
פיו של הבחור נפער ,אבל אף מילה לא בקעה ממנו.
"אקדח? אקדח תופי?"
הבחור לא ענה.
"שלושים ושמונה או ארבעים וארבע?"
הבחור המשיך לשתוק.
"תוציא אותו .תראה לי .אולי תלמד משהו".
הבחור לא זז.
"אין לך אקדח .זה בסדר ,אתה יכול להודות בזה .אבל אתה מבין
שהמשחק נגמר? כי הנה הבעיה האמיתית :אתה כבר יודע שאתה לא
יכול לגרום לי לעשות כלום .בגלל זה העמדת פנים שאתה חמוש.
אבל אתה לא חמוש .אז זאת ההחלטה שלי :אני מסרב להזמנה שלך.
ומאפשר לך לבחור :ספר לי מי שלח אותך ולמה הם רוצים אותי
בסמטה ,ואני אתן לך להסתלק .אחרת ,יש לך טלפון?"
הבחור לא ענה.
"אם יש לך ,ותבחר לא לספר לי מה שאני רוצה לדעת ,כדאי
שתוציא אותו .תחייג .911ברגע זה .כי אני הולך לזרוק אותך לתוך
החלון הזה .ואתה לא רוצה לקחת את הסיכון שתדמם למוות על
הרצפה".
"אף אחד לא מתקשר ל־ ".911זה היה קול של גבר ,שבקע מנקודה
מאחורי גבו של ריצ'ר.
"אם מישהו יעוף כאן לתוך חלון ,זה אתה ".קול נוסף.
ריצ'ר פנה לאחור וראה שני גברים יוצאים בחזה נפוח מהסמטה.
גם השניים האלה היו סביב מטר שמונים .שניהם קירחים ,עם זקן מלא
וסבוך .באוברולים שמנוניים ,בעלי זרועות קופיות עבות שהתעקלו
לפני גופם .ריצ'ר דמיין אותם במוסך משאיות ,סוחבים צמיגים
ענקיים מפה לשם כל היום.
"אתם מבינים ,אני לא חובב סמטאות ",אמר ריצ'ר" .הן מושכות
עכברושים .יש שם עוד כרגע? אם כן ,כדאי שיזחלו החוצה .כי אני לא
