Page 61 - 28222
P. 61

‫‪6‬‬

‫בזמן שריצ'ר נשלח מבית המשפט למעצר‪ ,‬ספרנסקי היה שוב בחדר‬
‫הגנרטור‪ .‬גם כדי לבדוק את ההתקדמות‪ .‬וגם מפני שהיה נרגש‬
‫מהציפייה לקראת ערב עמוס‪ .‬אולי הרבה ערבים עמוסים‪ ,‬אם יסתבר‬
‫שהנווד מפגין אותה עמידות שהפגינה העיתונאית‪ .‬כשהיה מתחת לפני‬
‫הקרקע‪ ,‬הגיעו אליו שתי שיחות‪ ,‬שלא נענו‪ .‬מאותם שניים שהתקשרו‬
‫קודם לכן‪ .‬האחת בטלפון החד־פעמי‪ .‬השנייה בטלפון המאובטח‪ .‬אלא‬
‫שהפעם‪ ,‬כשעלה חזרה לפני הקרקע‪ ,‬הטלפון המאובטח הוא שצילצל‬

                                                              ‫ראשון‪.‬‬
                                 ‫"זה מאחורינו?" שאל ספרנסקי‪.‬‬
                      ‫"שלילי‪ ",‬אמר הקול‪" .‬הצוות נאלץ לבטל‪".‬‬
‫ספרנסקי נאבק בדחף לנפץ את הטלפון‪" .‬למה? מה נדפק הפעם?"‬
‫"שום דבר לא נדפק‪ .‬זאת הייתה ההחלטה הנכונה‪ .‬הנווד יצא‬
‫מהדיינר לפני רת'רפורד‪ .‬נראה שהוא מתכוון להישאר בסביבה‪ ,‬אז‬
‫הצוות נשאר בעמדות וחיכה שרת'רפורד ֵיצא גם הוא‪ ,‬או שהנווד‬
‫יסתלק‪ .‬ואז קרה משהו לא צפוי‪ .‬הנווד הסתבך בקטטה‪ .‬היא הגיעה‬
‫משום מקום‪ ,‬ממש שם‪ ,‬על המדרכה‪ .‬לא היה שום סיכוי לצפות את‬

                                                                ‫זה‪".‬‬
                                  ‫"או־קיי‪ .‬מי השתתף בקטטה?"‬
‫"שלושה גברים‪ .‬שני גדולים‪ ,‬אחד מצומק‪ .‬מקומיים כנראה‪ .‬לא‬

                                              ‫מישהו שראינו קודם‪".‬‬
                     ‫"כמה קשה הוא נפגע? הוא בבית החולים?"‬
‫"לא‪ .‬הוא לא נפגע‪ .‬הוא ניצח‪ .‬בקלות‪ .‬ריסק את שלושתם‪ .‬אבל‬
           ‫ברגע שהקרב נגמר הגיעה ניידת‪ .‬עצרו אותו על המקום‪".‬‬
   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65   66