Page 64 - 28222
P. 64

‫‪ 64‬לי צ׳יילד ואנדרו צ׳יילד|‬

                 ‫"הם — הבלש החדש אמור להיות הכי מעודכן‪".‬‬
                           ‫"איזשהו מושג למה הם עשו את זה?"‬

          ‫"כמו שאמרת‪ ".‬השוטרת רול חייכה‪" .‬הם מטומטמים‪".‬‬
                                                      ‫"מי אלה?"‬

‫"סתם חבורת בריונים מקומית‪ .‬לא משהו שצריך להדאיג אותך‪".‬‬
‫השוטרת רול השתתקה והסתכלה על ריצ'ר יותר מקרוב‪" .‬אם כי לא‬

                        ‫נראה לי שיותר מדי אנשים מדאיגים אותך‪".‬‬
‫"טעות‪ ".‬ריצ'ר הרים את הז'קט ויצא מהתא‪" .‬לפני כמה ימים‬

         ‫נכנסתי לוויכוח בקשר לרווחתם של חברי להקה מבטיחה‪".‬‬
‫"לא לזה התכוונתי‪ ".‬השוטרת רול אחזה במרפקו של ריצ'ר‬

      ‫והובילה אותו לעבר המסדרון‪" .‬ונדמה לי שאתה יודע את זה‪".‬‬

‫הבלש החדש הניח לריצ'ר להמתין שלושים דקות על השעון‪ .‬דקה‬
‫יותר ממספר ראשוני אחד‪ .‬דקה פחות מכזה אחר‪ .‬ריצ'ר היה מאוכזב‪.‬‬
‫הבחור לבש חליפה שחורה עם חולצה לבנה ועניבה צרה בצבע‬
‫בורדו‪ .‬הוא היה מבוגר מגודייר‪ .‬זה היה ברור‪ .‬אבל היה קשה לומר‬
‫בכמה‪ .‬ריצ'ר הניח שעשור לכל הפחות‪ ,‬אבל היה לו פרצוף מהסוג‬
‫העגלגל שלא מתקמט ולא נובל‪ .‬הוא היה קירח אבל מגולח למשעי‪,‬‬
‫כך שלא היה רמז לקו השיער הטבעי שלו‪ .‬רזה‪ .‬נראה בכושר‪ ,‬במידה‬

                                              ‫מקובלת ולא מתנשאת‪.‬‬
‫הבחור התיישב ליד השולחן‪ .‬הוא שלף פנקס שחור מכיס הז'קט‪,‬‬
‫ואז סימן לריצ'ר לקום ממקומו על הרצפה ולהצטרף אליו‪" .‬קוראים לי‬
‫ו ֹולו ֹורק‪ .‬מוקדם‪ ,‬ואני לא בנאדם של בוקר‪ ,‬אז בוא ניגש ישר לעניין‪.‬‬

                     ‫למה תקפת את האנשים האלה אתמול בלילה?"‬
                              ‫"איפה הבלש גודייר?" שאל ריצ'ר‪.‬‬

‫"הוא כאן איפשהו‪ ",‬אמר וולוורק‪" .‬אבל אני מטפל בתיק הזה‪ .‬אז‪.‬‬
                         ‫ספר לי‪ .‬הקטטה בדיינר‪ .‬מה התחיל אותה?"‬

‫"הדבילים האלה‪ ".‬ריצ'ר שילב זרועות‪" .‬הם התנפלו עליי‪ .‬נתתי‬
‫להם הזדמנות להסתלק‪ .‬זאת לא אשמתי שהם היו טיפשים מכדי לנצל‬

                                                             ‫אותה‪".‬‬
   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68   69