Page 63 - 28222
P. 63
הזקיף | 63
ספרנסקי כבר ידע מה יגיד לו המתקשר" :זה ַמרטי .יש לי משהו
שיעניין אותך".
במרתף בית המשפט היו ארבעה תאים ,ובאותו ערב אף לא דייר
אחד חוץ מריצ'ר .הוא לא ידע אם זה יחס שגרתי .אולי שיעור הפשע
בעיירה נמוך .אולי המשטרה גרועה בתפיסת פושעים .ואולי המצב
הנוכחי מדרבן את השוטרים לא למלא טפסים ולהגיש דוחות ידניים.
תהיה הסיבה אשר תהיה ,ריצ'ר היה מרוצה מהתוצאה .הוא היה צריך
מקום לישון בו ,והפתרון הזה לא דרש ממנו להיפרד ממזומן .הוא
פשט את הז'קט וגילגל אותו לכרית .נשכב על ספסל המתכת .עצם
עיניים ושיחרר את האולין וולף בתוך ראשו .ואחריו את מג'יק סלים.
הוא נתן לכל אחד להשמיע שני שירים .אחר כך ספר עד שלוש ושקע
בשינה.
ריצ'ר העיר את עצמו בשבע בבוקר .לכן כששמע צעדים מתקרבים,
זה היה אחרי ששכב במשך שעה ושקל את סדרי העדיפויות שלו ליום
הקרוב .מישהו קל וזריז .ריצ'ר פקח עיניים וראה שוטרת שלא זיהה.
גובהה היה בערך מטר שבעים ,ונראה שהיא מסוגלת לרוץ מרתון לפני
ארוחת הבוקר בלי לחשוב פעמיים .שערה הכהה והמבהיק היה אסוף
לאחור בפקעת עבה ,והיה לה חיוך חם ומזמין .על התג היה כתוב
ר ּול *.ריצ'ר דמיין לעצמו את ההקנטות שחטפה באקדמיה לשוטרים.
"בוקר אור ".השוטרת רול פתחה את דלת התא וסימנה לריצ'ר
לצאת" .בלש רוצה לפגוש אותך".
"ג ּוד ִייר?" ריצ'ר לא זז.
"מישהו אחר ".השוטרת רול משכה בכתפיה" .אני לא מכירה
אותו .הוא רק הגיע .בטח מאזור אחר".
"נניח שאפגש איתו ",ריצ'ר קם" .מה אז?"
"תלוי בו .ובבלש גודייר".
"יודעים משהו על המטומטמים שהתנפלו עליי?"
* ,ruleבאנגלית :כלל ,חוק ,וגם :שולטת.
