Page 59 - 28222
P. 59

‫הזקיף | ‪59‬‬

                                                    ‫"לא יכולים‪".‬‬
‫"אתם מנסים לעצבן אותי בכוונה?" אמר ריצ'ר‪" .‬אני לא סובל‬
‫שימוש לא מדויק בשפה‪ .‬אתה רוצה להגיד שאתה לא מתכוון לספר‬
‫לי‪ .‬כי ברור שאתה יכול‪ .‬והאמת היא שזה מה שתעשה‪ .‬אתה רק צריך‬

                                              ‫את העידוד המתאים‪".‬‬
‫ריצ'ר תפס את הבחור הצנום ומשך אותו קדימה‪ .‬שינה את‬

                    ‫הגיאומטריה שלהם‪ .‬חתך את האפשרויות שלהם‪.‬‬
               ‫"נסה שוב‪ ",‬אמר ריצ'ר‪" .‬ספר לי מי שלח אתכם‪".‬‬

                                      ‫אף אחד מהגברים לא ענה‪.‬‬
‫רי'צר סובב את הזרוע של הצנום ככה שחלקה הפנימי היה מופנה‬
‫מעלה‪ ,‬אחר כך תפס במותניו‪" .‬אתם יודעים שכשילד שובר יד‪ ,‬הרבה‬
‫פעמים העצם לא נשברת עד הסוף? היא מתכופפת‪ .‬אבל הצעירים‬
‫גמישים‪ .‬ככל שמזדקנים‪ ,‬העצמות נהיות שבירות יותר‪ .‬הן כבר לא‬
‫מתכופפות‪ .‬הן מתרסקות‪ .‬הבחור הזה לא ילד‪ .‬הוא גם לא זקן‪ .‬מעניין‬

                          ‫כמה העצמות שלו יתכופפו עד שיתרסקו‪".‬‬
‫ריצ'ר התחיל לכופף‪ .‬הבחור התחיל לצרוח‪ .‬יותר בציפיה מאשר‬
‫מכאב‪ ,‬חשב ריצ'ר‪ ,‬בהתחשב בכוח המוגבל שהפעיל‪ .‬הוא לא גרע‬
‫מבט ממיקומם של הגברים החסונים יותר‪ .‬זמנם הלך ואזל‪ .‬האפשרות‬
‫הכי טובה שלהם הייתה שהצנום יצנח לרצפה‪ ,‬והשניים ירוצו אליו‬
‫יחד וידחפו אותו לקיר‪ ,‬ממסמרים את זרועותיו‪ .‬ואם יתמזל מזלם‪,‬‬

                                                  ‫לופתים את רגליו‪.‬‬
                                                      ‫הם לא זזו‪.‬‬

‫ריצ'ר כופף את הזרוע לאחור‪ .‬הבחור צרח חזק יותר ונעמד על‬
‫קצות האצבעות‪ .‬גם אם הוא כבר לא יכול לצנוח‪ ,‬השניים האחרים‬
‫עדיין צריכים לזנק‪ .‬זה קצת יותר מסובך ואולי הבחור שלהם היה‬

                        ‫נמעך קצת‪ ,‬אבל זה ההימור הכי טוב שלהם‪.‬‬
                                                      ‫הם לא זזו‪.‬‬

‫ריצ'ר כופף את הזרוע עוד יותר‪ .‬הבחור צרח עוד יותר‪ .‬הוא התרומם‬
‫יותר גבוה על קצות האצבעות‪ .‬הבחור מימינו של ריצ'ר זז קדימה‪.‬‬
‫לאט‪ .‬ולבד‪ .‬ריצ'ר הזיז את ידו הימנית‪ ,‬לפת את צווארו של הצנום‬
   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64