Page 69 - 28222
P. 69
הזקיף | 69
"זה היה אתמול .העיירה נעשתה קרובה ללבי מאז".
"הוא מציע לך הצעה הוגנת ,ריצ'ר .אתה בעיירה פחות מיממה,
וכבר היית מעורב בשתי קטטות רציניות".
ריצ'ר הירהר לרגע בעצתו של גודייר .היה צריך לחשוב על שלומו
של רת'רפורד .ובעולם מושלם הוא היה מטפל במי שעמד מאחורי
שליחת הבריונים לדיינר כדי שיפגעו בו .לא הוגן להניח לחייל
הפשוט לשלם לבדו את המחיר .אבל מצד שני ,בעיירה לא הייתה
תחנת אוטובוס .וגם לא סימנים לתנועת משאיות שוקקת ,שהן הסיכוי
הכי טוב לתפוס טרמפ .אנשים בימינו חשדניים יותר ויותר ביחס
להכנסת זרים למכוניתם .בייחוד זרים שנראים כמוהו.
"או־קיי ",אמר ריצ'ר" .אני אעזוב .הבוקר .אבל בשני תנאים".
"תשלום לא יהיה .חשוב לי להבהיר את זה".
"אני לא מדבר על כסף .המטומטמים שתקפו אותי עשו את זה
מפני שחשבו שאני עובד אצל סוכן ביטוח .כנראה הבחור שלקח אותי
טרמפ אתמול .הוא בטח שכר חדר במלון זה או אחר בעיירה .בחור
מניו יורק .צעיר .בשנות העשרים לחייו .לא אמור להיות מסובך מדי
לאתר אותו .אני צריך שתוודא שאחרי שאעזוב הם לא יעבירו את
תשומת הלב אליו .כלומר שתזהיר אותם שיניחו לו .בשפה שהם
יקלטו .מבין אותי?"
וולוורק חייך" .נראה לי שכן".
"ואתה צריך להגיד לו לפקוח עין ,למקרה שמי ששלח את הליצנים
האלה ,ישלח מישהו אחר .יותר טוב מהם".
וולוורק הינהן" .אני יכול לעשות את זה".
"וישנו רת'רפורד .אם אתה צריך לחקור אותו ,בסדר .אבל אתה
צריך גם להגן עליו .הוא בהחלט לא כשיר לעשות את זה בעצמו".
כשריצ'ר הגיח מדלת המתכת שבראש המדרגות ,המתינה לו בחניית
בית המשפט המכונית שגודייר אירגן .ארוכה וחלקה וגרמנית ,בצבע
כחול מטאלי ,מבהיקה בשמש הבוקר כאילו צוחצחה במיוחד .טכנית
זו הייתה מכונית פרטית רגילה ,עם ארבע דלתות ותא מטען ,אבל
