Page 7 - 28222
P. 7
1
ראסטי רת'רפורד הגיח מדירתו ביום שני בבוקר ,שבוע בדיוק אחרי
שפוטר .את הימים הראשונים אחרי שנחתה הגזירה הוא בילה עם
התריסים מוגפים ,מחסל את מלאי הפיצות הקפואות שלו וממתין
לצלצול הטלפון .חולשות ניכרות ,היה כתוב במכתב הפיטורין .כישלון
מנהיגותי עמוק .טעויות בסיסיות ועקרוניות .זה היה בלתי ייאמן .כזה
עיוות של האמת .וכל כך לא הוגן .למעשה ,הם ניסו להדביק לו את
הצרות שהתעוררו לאחרונה בעיירה .וזו הייתה ...טעות .חד וחלק.
שמן הסתם תתוקן .ובמהרה.
השעות הזדחלו .הטלפון נשאר דומם .והאימייל האישי שקע
במדמנת ספאם ,לא יותר.
הוא החזיק מעמד עוד יום תמים ,אחר כך לקח את המחשב הנייד
הישן והטעין אותו .אין לו אקדח או סכין .הוא לא יודע לגלוש ממסוק
או לצנוח ממטוס .ובכל זאת ,מישהו חייב לשלם על זה .אולי אויביו
בחיים האמיתיים יתחמקו .הפעם .אבל לא הנבלים במשחק המחשב
שידיד מפ ֵתח שלח לו .עד כה הוא נרתע ממשחקי מחשב .האלימות
קיצונית מדי .מיותרת מדי .אבל הוא כבר לא הרגיש כך .נגמרו ימי
החמלה .אלא אם כן...
הטלפון המשיך לשתוק.
כעבור עשרים וארבע שעות היו לו שלל תוצאות גבוהות
והתייבשות קלה ,אבל חוץ מזה מעט מאוד השתנה .הוא סגר את
המחשב והסתרח שוב על הספה .הוא נשאר שם רוב היום הבא ,צופה
בסרטי די־וי־די שלא זכר שקנה ,ששלף מערימה אקראית ,ומפציר
בדממה ביקום שישלח אותו בחזרה לעבודה .הוא יהיה אחר ,הוא
