Page 11 - 28222
P. 11
הזקיף | 11
לעולם של צער עמוק בלתי יתואר .ריצ'ר לא עמד בזה .הוא חצה את
המפתן.
בפנים שרר ריח של בירה וזיעה ,והחלל מהחזית לקיר האחורי
היה קצר משריצ'ר ציפה .הוא היה גם רחב יותר ,ולמעשה היו בו שני
אזורים נפרדים עם שטח מת במרכז .הצד הימני נועד לחובבי מוזיקה.
באותו ערב היו שם כעשרים וחמישה איש ,חלקם עומדים ,חלקם
רוקדים ,חלקם עושים קצת מזה וקצת מזה .הבמה שמאחוריהם הייתה
צמודה לקיר המרוחק ותפסה את כל עומקו של החדר .היא הייתה
נמוכה ,בנויה מארגזי בירה ומין משטח עץ ממוסמר מעל .בכל צד
עמד רמקול צנוע ,ומהתקרה השתלשלו שני מוטות מתכת שנשאו את
התאורה .הזמרת עמדה בקדמת הבמה .לריצ'ר היא נראתה קטנטונת.
מטר וחצי לכל היותר ,ודקיקה כמו מחט .שערה היה קארה בלונדיני
מושלם בוהק עד כדי כך ,שריצ'ר תהה אם זו פאה .נגן הגיטרה עמד
לשמאלה ,קרוב ביותר לדלת .הבסיסט היה הבבואה שלו ,לימינה.
לשניהם היו שיער מתולתל פראי ועצמות לחיים גבוהות וחדות ,והם
דמו זה לזה כמו זוג תאומים .ללא ספק אחים .הייתה גם מתופפת,
שחבטה את המקצב ,אבל הצל בצד האחורי של הבמה היה עמוק מכדי
שריצ'ר יראה אותה בבהירות.
החלל השמאלי נועד לשתייה .היו שם שישה שולחנות עגולים,
סביב כל אחד מהם ארבעה כיסאות ,וארבעה כיסאות גבוהים עמדו
ליד הבר שהיה צמוד לקיר שמול הבמה .הוא היה מצויד במגוון
הרגיל של ברזי בירה ומקרר בקבוקים ומשקאות .מר ָאה השתרעה לכל
רוחבו ,ובמרכזה סדק משונן דמוי כוכב .תוצאה של השלכת בקבוק,
חשב ריצ'ר .הוא אהב את המר ֶאה .זה הוסיף אופי .אבל לא היה די
בכך לגבור על החיסרון העיקרי של המקום .אזור התקרה לפני הבר.
עשרות חזיות השתלשלו ממנו .אולי מאות .בכל מיני סגנונות וצבעים
וגדלים .ריצ'ר לא ידע מאין הגיעו .זה נראה לו מפוקפק .בלתי נחוץ.
ורע מבחינה מעשית .כדי להגיע לבר ,כל מי שגבוה מעט היה צריך
לתמרן סביבן או להשתופף תחתן .ריצ'ר חיכה שהלהקה תגמור את
השיר האחרון ,ואז רכן ותימרן עד שהגיע קרוב מספיק למשוך כיסא
