Page 75 - 28222
P. 75
הזקיף | 75
"אז גבר לא ידוע מתקשר אליך משום מקום ומבקש שתהיה שותף
ְלמה? חטיפה? רצח? ואתה אומר ,בטח ,למה לא?"
"זה לא כזה פשוט .זה התחיל בימים שהייתי שוטר .פעם ניסיתי
לעשות טובה למישהו ,כי חשבתי שהיה לו מזל מחורבן .העלמתי עין
ממשהו ,וזאת הייתה טעות ,כי ברגע שירדו ממנו הוא דרש עוד טובות
כדי לא לגלות מה עשיתי .המשכתי ככה שנים .בגלל זה עזבתי את
המשטרה בסוף .חשבתי שכבר לא אוכל להועיל לו ,והוא יעזוב אותי
בשקט .אבל טעיתי .הוא גרם לי להעביר חבילה כאן ,לאסוף קצת
כסף שם .דברים כאלה .חשבתי שזה לעולם לא ייגמר .ואז יום אחד
הבחור מת .נדרס כשחצה את הכביש .על ידי נהג שיכור .אני יודע
שזה לא בסדר לשמוח ממוות של מישהו ,אבל לא יכולתי להתאפק.
הייתי בעננים .חשבתי שאני סוף־סוף חופשי .שהחיים שלי חזרו .זה
נמשך שבוע .ואז ערב אחד צילצל הטלפון .קול שמעולם לא שמעתי
אמר שירש תיקים מסוימים ממישהו שמת ,ואלא אם כן אני רוצה שהם
יועברו למשטרה ,ההסדר הקודם ממשיך .הוא אמר שזה לא יהיה כבד
מדי .רק טובות קטנות פה ושם".
"והאמנת לו?"
"האמת? לא ידעתי .הוא נשמע די רציני .אבל הייתי עייף ומדוכא
אז החלטתי להמר .אמרתי לו שלא מקובל עליי .שיעזוב אותי בשקט
או שיעשה לי את הכי גרוע שלו .ואפשר להגיד שהוא עשה .למחרת
בבוקר דפקו על הדלת .כשהגעתי מצאתי שתי חבילות .אותו גודל.
אותה צורה .ממוספרות אחת ושתיים .פתחתי קודם כול את מספר
אחת .בפנים היו ה ...איברים האינטימיים של גבר .כולם ,אם אתה
מבין ְלמה אני מתכוון .את השעתיים שאחר כך ביליתי במקלחת .ואז
פתחתי את קופסה מספר שתיים .היא הייתה ריקה ,חוץ מפתק .עם
הודעה בכתב יד מחובר ,מיושן :אם אתה רוצה שהגבריות שלך תגיע
לקופסה כזאת ,אל תעשה כלום .אחרת תענה לטלפון בתשע בערב
ותעקוב אחרי ההוראות ,מילה במילה.
"ענית לטלפון?"
"ועוד איך .אתה לא היית עונה?"