Page 11 - 27122
P. 11
פרק 1
הסיפור שלי
מריחם של רגבי האדמה בשדות הגליל לריחו של ריהוט
עץ האלון בקומת ההנהלה
היה זה בניין שיש גבוה באחד הרחובות הראשיים של תל אביב .בניין עם
היסטוריה מפוארת .בקומה 4שכנה קומת ההנהלה .עיצוב עתיק ומפואר ,ריח
עץ אלון ושטיחים מרשימים מקיר לקיר ,כאלו שמזכירים ארמונות אירופיים.
אז זה נראה לי מפואר במיוחד.
זומנתי לפגישה אצל המשנה למנכ"ל (לימים מבכירי המשק) בצהרי יום
רביעי .עליתי במעלית כמה דקות לפני השעה שנקבעה כדי לא לאחר .עוד
מימיי כמ"כית ,השעון שלי מכ ּוון חמש דקות קדימה ,טריק ידוע.
בת ,23בוגרת תואר ראשון ,נערה ממושבה גלילית .פריפריה בעיר
הגדולה .כשהגעתי לערב שישי הביתה עם התיק הכתום החדש והמסוגנן
שרכשתי לעבודה החדשה ,אבא שלי אמר בהומור האופייני לו" ,תראי מה
העיר הגדולה עשתה לך ",ואמא שלי שתמיד הכילה וחיבקה אמרה ש"הוא
מאוד יפה דווקא".
"אנחנו מאוד מרוצים מעבודתך ",אמר המשנה למנכ"ל" ,מה התפקיד
הבא שמעניין אותך? מה תרצי לעשות כשתהיי גדולה?" שתים־עשרה שניות
של מחשבה מהירה שאולי ישנו את עתיד הקריירה שלי התחילו לרוץ לי
בראש" .אני חושבת שעולם משאבי אנוש ,תחום שמחבר אנשים ועסקים .אני
מבינה שזה בעייתי פה ,אבל אחקור את זה גם בדוקטורט שאעשה ",עניתי עם
עיניים בורקות וגב זקוף .ובאותה נשימה נשבעתי שלעולם ,אבל לעולם! לא
אשאל את השאלה הזאת אף אחד או אחת בעתיד .איך אפשר לדעת מה צופן
לי המחר? ברגע אחד הכול הרי יכול להשתנות .גם אנחנו משתנים .האמת
היא שלא ידעתי מה אני רוצה ,אך זיהיתי את חלון ההזדמנות וזינקתי דרכו
בהתלהבות.
"תני לנו שלושה חודשים לבחון ולהיערך ,אבל תבטיחי לי שלא תחפשי
מקום אחר! אנחנו רוצים אותך איתנו".
