Page 15 - 27122
P. 15
ילש רופיסה |15
ולא — "לא שמנו כסף בצד לפסיכולוג לילדים" .אנחנו חוסכים אותו לדברים
אחרים ,כמו לטיול הבא לחו"ל.
אנשים מכל הסוגים הביעו דעתם על קצב הרחבת המשפחה שלנו .על
מה ולמה? באיזו זכות? עד היום כשמציקים למישהי עם שאלות כאלה ,אני
מתעצבנת .וזו ,אולי ,תמצית הסיפור שלי — לא נתתי לרחשי ליבם של אחרים
להשפיע עליי.
זכיתי ללמוד מהטובים ביותר .לימים הצטרפתי לארגון טכנולוגי גלובאלי
עצום ומוביל בעולם .עבדתי בו שנים .וואו ,איזו רכבת הרים מטורפת של
ריחות ,תרבויות ,שפות ,תהליכים ,תפיסה של חזון בסביבה עולמית .מרתק
כל בוקר מחדש .משייף חוצפה ישראלית ,מדייק מקצוענות ,מייצר חבר ּות
לחיים .בארץ ובעולם.
זו הייתה חברה שבה התרבות עודדה יכולות וידע ולכן קידמה באופן
שווה גם נשים .מתוך הבנה שלנוכחותן השפעה ישירה על ההצלחה .בתחילת
הדרך ישבתי סביב שולחן הנהלה בגיל צעיר ,אישה יחידה .זה הפריע לי.
חיפשתי קול נוסף ,אחר ,וידעתי חד־משמעית שהוא יימצא בייצוג נשי הולם.
בתמיכת המנכ"ל הכריזמטי וחברי ההנהלה הובלתי עם חבריי שינוי
משמעותי בנוכחות ובשיח שיצר שוויון מתבקש.
תרבות זו חשפה אותי לעשייה משמעותית בתחום .היא גם לימדה אותי
שקיימת שונ ּות בתפיסת המקום של נשים בעולם העבודה ,גם — ובעיקר —
בקרב נשים .שיחות רבות נסבו בינינו הנשים בסוגיות כגון ,האם נכון להשקיע
בשיח הזה? האם מגדר הוא בכלל עניין? אנחנו הרי לא רוצות שיבחרו בנו
לתפקיד ויקדמו אותנו בשל היותנו נשים ,אלא בשל היכולות והמקצועי ּות
שלנו .אם אנחנו רוצות להצליח באופן שוויוני ,אז למה לבקש אחרת? מה
ההבדל בין הקריירה שלי לשלו? מה הסיכוי שהקולגה שלי ,ממש באותו
מסדרון ,עושה את אותה עבודה אך משתכר יותר ממני? האם אזכה לקידום
בקצב דומה? ועוד שאלות פוטוגניות פחות.
לא הכול היה זוהר ,כמובן .לא אחת הוטחו אמירות מורכבות" .חצי צוות
בחופשת לידה ,איך נעמוד ביעדים?" אלא שלבני האדם יש נטייה לשכוח את
עצמם .בחיי החברה הישראלית למודת הקרבות ,הגברים הרי יוצאים לשירות
מילואים וחלקם נעדרים תקופות לא קצרות בכלל .האם גם אז העסק קורס?
והרי גם בנות הזוג שלהם בהיריון לפעמים.
לא אחת נכנסו לחדרי מנהל או מנהלת ,כעוסים בשל עיכוב גיוס ,שיצר
