Page 15 - NEKUDA
P. 15
ברמת גן עם סבא לבד בחדר אני ואח שלי איתו לבד שזה היה הכיפורים ,מלחמת ששת הימים אם זה מלחמת המפרץ,
לא פשוט ,הסבתא הייתה חולה והייתה יושבת למעלה ,וסבא התפילות שלו והלימודי זכות על עם ישראל ממש הרגישו שעם
ישב בחדר שלו ,ולא היה עושה קידוש מיד אחרי התפילה ,קודם ישראל על הכתפיים שלו ,וכך אנחנו ספגנו וראינו שאנחנו
כל הוא הסתגר בחדרו למשך שעתיים-שלש ללמוד ספרי צריכים להבין ולהרגיש שאנחנו צאצאים למשפחת המלוכה של
החסידות ,היה לו שתים עשרה ספרי חסידות ,כל ליל שבת מיד הבעל שם טוב הקדוש ,ומשפחה של קדושים וטהורים בן אחר בן
אחרי התפילה ,אחרי שכל הקהל עברו להגיד לו גוט שעבס ,נכנס של ר' מרדכי מנדבורנא בן אחר בן של ר' מאיר מפרמישלן שהיה
תלמיד של הבעש"ט ועלינו להשפיע ולקרב ולברך ולהושיע את הגבאי אל החדר ושם על השולחן שתים עשרה ספרי חסידות.
עם ישראל. והוא היה לומד שעתיים-שלש את כל הפרשה בספרים הקדושים,
קראנו את הסיפורים עליו ,וראינו את ענין האמונה ורק אז היה יוצא לקידוש.
והאהבת ישראל ,כפי שהרבי מספר ,האם היתה
הייתי נער בגיל ,8בגיל .9בגיל 10היינו מחכים בבית כנסת
אצלו גם עבודה מיוחדת בענין השמחה? לבד ,שעתיים שלש עד שסבא יעשה קידוש ,ועם כל זה הרגשנו
והבנו שזה כדאי להיות בקידוש של סבא אפילו שסבא בקושי
דיבר איתנו הוא היה כולו אחוז שרעפים ,כולו בקדושה ,כולו ודאי ,סבא היה כל כולו שקוע בלימוד ויגיעת התורה כל היום,
בהתלהבות ,אש להבה לא היה מדבר מילה אחת של בטלה ,מרגע שהוא קם עד הרגע שהלך לישון ,הוא היה עם הגמרא,
אבל עם כל זה הלב שלנו השכיל להבין שכדאי להיות פה גם אז ממילא יהודי שיושב ולומד כל היום גמרא זוכה שנתקיים בו
בשבת בלילה ,גם בשבת ביום וכך זכיתי להסתופף בצלו ,וזה הפסוק "פיקודי ה' ישרים משמחי לב" כל מי שראה את הפנים
הדרך שלמדנו ומחזיקה אותנו ,וזה הדרך שאנחנו ממשיכים ,שלו ,כל מי שיראה את התמונה שלו הוא תמיד היה מאיר מאוד
בסבר פנים יפות ,היה לו שמחה מאוד גדולה תמידית בכל עת הרי הדרך של סבא הוא היה גר ברמת גן ,לא בתוך בני ברק ,לא
ובכל רגע ובודאי בודאי השמחה של המצוות זה היה משהו שאי בתוך בית שמש ,ולא במרכז ירושלים ,הוא היה גר ברמת גן ,לפני
אפשר בכלל לשער כגון שקיבל את האתרוג וקיבל את המצות, זה היה ברמלה ,ואז הגיע לרמת גן ובנה אחרי כמה שנים את
אם זה במצות התפילין שכידוע שנה שלמה לאחר השואה לא הבית כנסת ברחוב ברקאי ,מכח המציאות ,ודאי שעיקר הציבור
אכל ארוחת צהריים ,כדי לחסוך לקנות תפילין מהודרות ,וכן שלו היה ציבור שעדיין צריך לקרב אותם וזה היה דרכו ,וכך ראינו
כל דבר של מצווה אני זוכר בעיניים שלי כשהיו מביאים לו את אותו איך שהוא היה מקרב ,איך שהוא היה משפיע ,איך שהיה
האתרוג או הביאו לו את השעווה לעשות את השמשים לחנוכה,
השמן זית ,או הקמח למצות הוא היה מסתכל בזה כל העיניים מקבל כל יהודי ויהודי באשר הוא שם ופועל להם ישועות,
שלו ממש יצאו מרוב שמחה ,בכללי ביום יום היה מאוד בשמחה.
היה שמח ,היו יכולים לראות באמצע תפילה ,איזו ארשת חיוך סבא היה תל תלפיות ,שכל יהודי בכל צרה שהיא היה נכנס
קדוש על פניו ,בתוך הדביקות והשתפכות הנפש שלו היה אפשר לסבא בבחינת כלבא שבוע היו נכנסים לחדר שבורים ורצוצים
לראות אותו בשמחה .ובפרט ביום טוב כגון ל"ג בעומר ,פסח, ועוד בתוך החדר ,הרגישו שכבר נושעו ,פקידת עקרות ,תחיית
המתים ממש וכו'.
שבועות ,יש היום קלטות ששומעים את הלחיים ,שהוא אומר סיפורים שאני אישית מכיר וזוכר .למשל ,סיפור שאני זוכר ,נהג
אחרי המגילת אסתר או אחרי ספירת העומר שומעים בקולו מונית שהיה קשור למשפחה התקשר שסבתא שלו בבית חולים
הקדוש מלא מלא שמחה ,כיצד ממש השמחה יוצאת ממנו וממש נפרדים ממנה .סבא השאיר את הטלפון פתוח ,נכנס
שהוא חווה את המצוות ,איך הוא היה שמח עם הסוכה שלו הוא לבית מדרשו פתח את ארון הקודש זעק ושאג והיא חייה אחרי זה
לא רצה לצאת מהסוכה ,הוא היה מנשק את הקירות של הסוכה עוד עשרות שנים ,אולי עד היום חיה ,כאלה סיפורים היה מעשים
שבכל יום ויום פקידת עקרות ורפואות וזיווגים ,וכולם ידעו זאת
שלו ,כולו היה אומר שמחה.
מה אנו יכולים ללמוד ממנו לתקופתינו? וגם מכל החסידויות האחרות ,אם זה חסדי בעלז ,אם זה חסידי
סאטמר ,צאנז ,קרעטשניף כולם יודעים שאם צריך ישועה גדולה
ראינו אצל הסבא דרך פשוטה ,שכל יהודי יכול ללמוד .סבא
חווה על עצמו ועל בשרו את הגלות הקשה ,אנחנו נמצאים כרגע מגיעים לברקאי 20ונושעים שם.
בתקופה של גלות כזה קשה של גזרות כאלו קשות של כל כך
הרבה עקדות הי"ד .אני מזדהה כל הזמן עם סבא ,וקל לראות וזה הדרך שהתחנכנו והדרך שקיבלנו ,שאנחנו צריכים לברך
מה סבא היה עושה מצב כזה ,מה הוא עשה במצב כזה ,כי הוא ולהשפיע ולהושיע את עם ישראל .תמיד ללמד זכות על עם
בעצמו נשאר גלמוד ,הוא ראה ממש מול העיניים שלו ,אבא, ישראל ולדבר רק טוב על עם ישראל .כל התורות שלו היו מלאים
בלימודי זכות.
אני לא מדבר מה היה במצב של מלחמה אם זה מלחמת יום אמא ,אחים ואחיות ,שנהרגו על קידוש השם באושוויץ ,הוא
15