Page 15 - NEKUDA
P. 15

‫ברמת גן עם סבא לבד בחדר אני ואח שלי איתו לבד שזה היה הכיפורים‪ ,‬מלחמת ששת הימים אם זה מלחמת המפרץ‪,‬‬

‫לא פשוט‪ ,‬הסבתא הייתה חולה והייתה יושבת למעלה‪ ,‬וסבא התפילות שלו והלימודי זכות על עם ישראל ממש הרגישו שעם‬

‫ישב בחדר שלו ‪ ,‬ולא היה עושה קידוש מיד אחרי התפילה‪ ,‬קודם ישראל על הכתפיים שלו ‪ ,‬וכך אנחנו ספגנו וראינו שאנחנו‬

‫כל הוא הסתגר בחדרו למשך שעתיים‪-‬שלש ללמוד ספרי צריכים להבין ולהרגיש שאנחנו צאצאים למשפחת המלוכה של‬

‫החסידות‪ ,‬היה לו שתים עשרה ספרי חסידות‪ ,‬כל ליל שבת מיד הבעל שם טוב הקדוש‪ ,‬ומשפחה של קדושים וטהורים בן אחר בן‬

‫אחרי התפילה‪ ,‬אחרי שכל הקהל עברו להגיד לו גוט שעבס‪ ,‬נכנס של ר' מרדכי מנדבורנא בן אחר בן של ר' מאיר מפרמישלן שהיה‬

‫תלמיד של הבעש"ט ועלינו להשפיע ולקרב ולברך ולהושיע את‬                 ‫הגבאי אל החדר ושם על השולחן שתים עשרה ספרי חסידות‪.‬‬
                                                      ‫עם ישראל‪.‬‬      ‫והוא היה לומד שעתיים‪-‬שלש את כל הפרשה בספרים הקדושים‪,‬‬

‫קראנו את הסיפורים עליו‪ ,‬וראינו את ענין האמונה‬                                                               ‫ורק אז היה יוצא לקידוש‪.‬‬
‫והאהבת ישראל‪ ,‬כפי שהרבי מספר‪ ,‬האם היתה‬
                                                                     ‫הייתי נער בגיל ‪ ,8‬בגיל ‪ .9‬בגיל ‪ 10‬היינו מחכים בבית כנסת‬
          ‫אצלו גם עבודה מיוחדת בענין השמחה?‬                          ‫לבד‪ ,‬שעתיים שלש עד שסבא יעשה קידוש‪ ,‬ועם כל זה הרגשנו‬
                                                                     ‫והבנו שזה כדאי להיות בקידוש של סבא אפילו שסבא בקושי‬

‫דיבר איתנו הוא היה כולו אחוז שרעפים‪ ,‬כולו בקדושה‪ ,‬כולו ודאי‪ ,‬סבא היה כל כולו שקוע בלימוד ויגיעת התורה כל היום‪,‬‬

‫בהתלהבות‪ ,‬אש להבה לא היה מדבר מילה אחת של בטלה‪ ,‬מרגע שהוא קם עד הרגע שהלך לישון‪ ,‬הוא היה עם הגמרא‪,‬‬

‫אבל עם כל זה הלב שלנו השכיל להבין שכדאי להיות פה גם אז ממילא יהודי שיושב ולומד כל היום גמרא זוכה שנתקיים בו‬

‫בשבת בלילה‪ ,‬גם בשבת ביום וכך זכיתי להסתופף בצלו‪ ,‬וזה הפסוק "פיקודי ה' ישרים משמחי לב" כל מי שראה את הפנים‬

‫הדרך שלמדנו ומחזיקה אותנו‪ ,‬וזה הדרך שאנחנו ממשיכים‪ ,‬שלו‪ ,‬כל מי שיראה את התמונה שלו הוא תמיד היה מאיר מאוד‬

‫בסבר פנים יפות ‪,‬היה לו שמחה מאוד גדולה תמידית בכל עת‬                 ‫הרי הדרך של סבא הוא היה גר ברמת גן‪ ,‬לא בתוך בני ברק‪ ,‬לא‬
‫ובכל רגע ובודאי בודאי השמחה של המצוות זה היה משהו שאי‬                ‫בתוך בית שמש‪ ,‬ולא במרכז ירושלים‪ ,‬הוא היה גר ברמת גן‪ ,‬לפני‬
‫אפשר בכלל לשער כגון שקיבל את האתרוג וקיבל את המצות‪,‬‬                  ‫זה היה ברמלה ‪ ,‬ואז הגיע לרמת גן ובנה אחרי כמה שנים את‬
‫אם זה במצות התפילין שכידוע שנה שלמה לאחר השואה לא‬                    ‫הבית כנסת ברחוב ברקאי ‪,‬מכח המציאות‪ ,‬ודאי שעיקר הציבור‬
‫אכל ארוחת צהריים‪ ,‬כדי לחסוך לקנות תפילין מהודרות‪ ,‬וכן‬                ‫שלו היה ציבור שעדיין צריך לקרב אותם וזה היה דרכו ‪,‬וכך ראינו‬
‫כל דבר של מצווה אני זוכר בעיניים שלי כשהיו מביאים לו את‬              ‫אותו איך שהוא היה מקרב‪ ,‬איך שהוא היה משפיע‪ ,‬איך שהיה‬
‫האתרוג או הביאו לו את השעווה לעשות את השמשים לחנוכה‪,‬‬
‫השמן זית‪ ,‬או הקמח למצות הוא היה מסתכל בזה כל העיניים‬                        ‫מקבל כל יהודי ויהודי באשר הוא שם ופועל להם ישועות‪,‬‬
‫שלו ממש יצאו מרוב שמחה‪ ,‬בכללי ביום יום היה מאוד בשמחה‪.‬‬
‫היה שמח‪ ,‬היו יכולים לראות באמצע תפילה‪ ,‬איזו ארשת חיוך‬                ‫סבא היה תל תלפיות‪ ,‬שכל יהודי בכל צרה שהיא היה נכנס‬
‫קדוש על פניו‪ ,‬בתוך הדביקות והשתפכות הנפש שלו היה אפשר‬                ‫לסבא בבחינת כלבא שבוע היו נכנסים לחדר שבורים ורצוצים‬
‫לראות אותו בשמחה‪ .‬ובפרט ביום טוב כגון ל"ג בעומר‪ ,‬פסח‪,‬‬                ‫ועוד בתוך החדר‪ ,‬הרגישו שכבר נושעו‪ ,‬פקידת עקרות ‪,‬תחיית‬

                                                                                                                    ‫המתים ממש וכו'‪.‬‬

‫שבועות‪ ,‬יש היום קלטות ששומעים את הלחיים‪ ,‬שהוא אומר‬                   ‫סיפורים שאני אישית מכיר וזוכר‪ .‬למשל‪ ,‬סיפור שאני זוכר‪ ,‬נהג‬
‫אחרי המגילת אסתר או אחרי ספירת העומר שומעים בקולו‬                    ‫מונית שהיה קשור למשפחה התקשר שסבתא שלו בבית חולים‬
‫הקדוש מלא מלא שמחה‪ ,‬כיצד ממש השמחה יוצאת ממנו‬                        ‫וממש נפרדים ממנה‪ .‬סבא השאיר את הטלפון פתוח‪ ,‬נכנס‬
‫שהוא חווה את המצוות‪ ,‬איך הוא היה שמח עם הסוכה שלו הוא‬                ‫לבית מדרשו פתח את ארון הקודש זעק ושאג והיא חייה אחרי זה‬
‫לא רצה לצאת מהסוכה ‪ ,‬הוא היה מנשק את הקירות של הסוכה‬                 ‫עוד עשרות שנים‪ ,‬אולי עד היום חיה‪ ,‬כאלה סיפורים היה מעשים‬
                                                                     ‫שבכל יום ויום פקידת עקרות ורפואות וזיווגים‪ ,‬וכולם ידעו זאת‬
                                     ‫שלו‪ ,‬כולו היה אומר שמחה‪.‬‬

          ‫מה אנו יכולים ללמוד ממנו לתקופתינו?‬                        ‫וגם מכל החסידויות האחרות‪ ,‬אם זה חסדי בעלז‪ ,‬אם זה חסידי‬
                                                                     ‫סאטמר‪ ,‬צאנז ‪,‬קרעטשניף כולם יודעים שאם צריך ישועה גדולה‬
‫ראינו אצל הסבא דרך פשוטה‪ ,‬שכל יהודי יכול ללמוד‪ .‬סבא‬
‫חווה על עצמו ועל בשרו את הגלות הקשה‪ ,‬אנחנו נמצאים כרגע‬                                               ‫מגיעים לברקאי ‪ 20‬ונושעים שם‪.‬‬
‫בתקופה של גלות כזה קשה של גזרות כאלו קשות של כל כך‬
‫הרבה עקדות הי"ד‪ .‬אני מזדהה כל הזמן עם סבא‪ ,‬וקל לראות‬                 ‫וזה הדרך שהתחנכנו והדרך שקיבלנו‪ ,‬שאנחנו צריכים לברך‬
‫מה סבא היה עושה מצב כזה‪ ,‬מה הוא עשה במצב כזה‪ ,‬כי הוא‬                 ‫ולהשפיע ולהושיע את עם ישראל‪ .‬תמיד ללמד זכות על עם‬
‫בעצמו נשאר גלמוד‪ ,‬הוא ראה ממש מול העיניים שלו‪ ,‬אבא‪,‬‬                  ‫ישראל ולדבר רק טוב על עם ישראל‪ .‬כל התורות שלו היו מלאים‬

                                                                                                                        ‫בלימודי זכות‪.‬‬

‫אני לא מדבר מה היה במצב של מלחמה אם זה מלחמת יום אמא‪ ,‬אחים ואחיות‪ ,‬שנהרגו על קידוש השם באושוויץ‪ ,‬הוא‬

                                                                 ‫‪15‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20