Page 31 - NEKUDA

‫כיצד הם שמחים במיתתם‪ ,‬החליטו המלחמה‪ ,‬רק זה נדע‪ ,‬שמן השמים הכתוב בתהילים" צר ומצוק מצאוני‪,‬‬

‫הלקדהוחשזיירםםשילועכלבולדההדלקישקהב‪ ,‬והכתלךהניבוצלתווכבוקלדםושההכרשגיאויח‪.‬ו עליו ושמרוהושבכשתומיבירםהבמתיוורחתדינתו הקמדצווושתהי וךהשריעחשנוועכי"ה היא רק מדרבנן‪ ,‬ותירץ‬
‫‪3‬ווולעל‪1‬הההתאלכביגפלפבללבבאשמהנשעסשששלפיעהינןיקוויצנאוויירחחישעתזה"עגפדהיליאודהדיטדליעהקןתהרררהיהרלתתתישותצמיגגלנאהכעעי"ודהנתעוריןדהרזומלתםסמקשהשקווובקיגוותיכמהלתילןרמלותשרשטנלההוונכןנקההטבהגתוועזמזשלהוז‪,‬יתדשעבלוודנכהכםבנאוככורחמפיכויפכוהנתמהצוהרלהוולרבהצרמשבתררונבווהצויולבקיכרופב‪,,‬נונהןובלאאהאקשדזצתעיוהרולית‪,‬ילוק”אכמוחלניאיכ"כיעוםדומויהץתגהותובהקלםהרתמייהוכיבוייתמיתוישיוןמנהששהאוחדאילםותידוקמוהםמםכהודיוקיתהיתדבונובם‪,‬חנידד‪,‬אעבתבוהשהללוווהותלויוקהבזדסנריוההששועששחוקקצמהלהגהינפכבללרוי‪,‬תרדתלווצוהעורחםרהדכאובררהיכוו‪,‬גינ‪,‬ויוכינהתשבבנצמחהריתוינםועווהוןדםאמ‪,‬יאזנ‪.‬מונולוהרומרימפאהורלעיסכןרחיביספייסהיםררחשכעשכ"מונכוז‪.‬נםבשיגבורלר‪.‬םךדםוגאכהיהלובהלמדתמיויאחורולללנמרימב"ללועלנןאשעתמההההשנסאוירכאחוונמב‪,‬ולוחחגקחאמירבגמהותךבשדקטוןדתלריוטתהשוריםסהזהכתעימ"בגדיפבחההללעתהיישהדאעעקשהקכנלמאטווכזרובוודו"להלומןההדאיוצככימאלתקצולדרןדוהלינלשואעלההיורתוןהלהלפידהתבעתו?שממכוןתיערקפבוהר"ונלנךססםונפקולידככשניווואאיויוהסוכרגכלגיתשחבההלךםרלתהלבלתששעלחאארקרהץללרבב‪,‬בניוץ‪5‬ו"ויויולעהכ‪1‬אמחטביושנתוולבונודלהללצכגדיוהתרימכביעפךןברכיראזטהההבצבשניתטושודו"ך‪,‬רהרםסרנ"מלארהטמרםגבוא‪,‬ותדועיחלהאמועהנלנלהלללחשינםוומשיבואמנליהשמרק‪,‬טוופזוירלמשנתעלנאבשהוע‪,‬יבלכלוורבעאבלדדבוכבהםבעותיפיאללבזהשלדגשאזיממלהריםרכתתןקבתעזשבלצאכויה‪,‬רנובדעולההנםלאןךואהיווזההגצצשבוהישיבהשלאייובליוסתולנרנרגםלדיביגיושמטמששיונשןונרא"ושכוצחלםלשסוהנוכלרםברכואתאצוטתעעיהגוץייתלםרמלגילאנתיע'כרימזיבנרגהעהגללהכוואררםלםלהלזבקגולביזווסזפשהלומוככחינהנמ‪,‬ה"דפענאאבקלילכלכסיתעהונשדוממאכיל‪,‬לרחלתיכלוננונהושתךר‪,‬שםךגבתלקבץושלשאפווי‪,‬יגגליחסלאלדבבששנשויםםלשוומ‪4‬שנפרפממ‪,‬אציי‪1‬םיומנלנחשבתהכהטליתוהנמנב‪,‬מולזאיתתרמדונסואהותהךהתחללוהרברוהוימשבויתכאשלהפבחחלקרעלחאה"תרווגרצשזאקונשחבפץולויעהילימלוהדפארו‪,‬טויםלבתירמכםררהויורונןמקיגםבטויהביעחתםיתיבווסיי‪,‬ש‪,‬ורסדעיעעלכדםלותשןתהווכק‪,‬אךמםחיםרםבאאתםבעבטקשביושלבלערלישריבגחלששכנרלינשביםידגוערם‪,‬לרםאיוזואאוודמםליקתלםאיתללולא תורתך שעשועי‬
‫כהניך הקדושים‪ .‬לעצמו חברותות‪ ,‬והיה יגע יום ולילה‬ ‫הבשרככבותעוללכלההאירשץועותת‪.‬חת כולם‪,‬‬
‫בלימוד התורה הקדושה‪,‬‬
‫וכאשר הגיע לארץ בחודש‬ ‫ו ואהסייייתםהעזםעמקשתול גיופבהרשתשעמלעכתוילמםכ"ק מרן אאמו"ר שליט"א ששאל‬
‫חשוון תש"ח סיפר שהספיק‬ ‫פעמםגודבילמיהיביחסורוריתום אשתלכ"הקממשרןא אדמו"ר מבעלזא שליט"א בעת‬
‫שלהמכדבד‪,‬איותלופבתחעברנוכתנאסוששאנלוושרוהאים בכל הספה"ק שימי חנוכה‬
‫ללמוד במחנה בקפריסין‬
‫ימניאםצימםסוגילמי"םשמאוומדבמטאודרבצכחלניהסגולות הגדולות והנפלאות‪ ,‬מה‬
‫כאלף ומאה דפי גמרא בע"פ‬
‫שבאיעןיניאנהוםמוצואיחלםקבחגימםהוזאנמנשייםםאחרים אפילו לא במועדי קדשינו‬

‫‪13‬בררביחנוו האהריחךוצמאוה‪,‬ד עוודחכלחקציםשענהי לסבואר כל סגולה וסגולה ברמזים נפלאים מצדיקי הדורות וסיפורי תלמידי בעש“ט ותלמידי ותקלרמידאיו‪,‬עאלך מעחצממתוק“וצרלוהלזימןתלוארתך‬
‫שעשועי אז אבדתי בעניי"‪.‬‬ ‫הסלפהקנוס לתכתתורב ‪,‬אתוכרלקתוכרןביהנשויעונרשכיאהרוא היה כמעיין התגבר‪.‬‬

‫בחודש חשוון שנת תש"ח‬ ‫‪14‬לכלמוא שכמושחלמיויםכבוכלפתרותל‪0‬זו‪2‬ז‪ ₪,‬ובאין‬
‫הגיע רבינו שוב לארץ הקודש‬ ‫‪15‬מרבפינלוטא‪,‬מנרששאבסע“ידנייודבלרממקעונייםן וזיזאתע חקנוכה בטיש בזאת חנוכה‪.‬‬
‫בעירום וחוסר כל‪ ,‬ומיד חיפש‬
‫ישיבה להמשיך ולשקוע‬ ‫אל השם בצר לו‪" :‬רבש"ע מה‬
‫בלימוד התורה משוש חייו‪,‬‬ ‫יצא לך מזה שאמות כאן‪ ,‬אני‬
‫ונכנס לישיבת דושינסקיא‬ ‫מבטיח לך שאם תעשה לי‬
‫בעיה"ק ירושלים‪ ,‬ושם למד‬ ‫ניסים תמיד אספרם ואגדל‬
‫שמך " ושם ידיו על עיניו וצייר‬
‫ביגיעה ושקיעות עצומה‬ ‫שם הוי"ה ב"ה‪ ,‬ואת שם‬

‫מבוקר עד ליל‪ ,‬והעידו עליו‬ ‫זקנו מרן הבעש"ט הקדוש‬

‫הלומדים שם באותה תקופה‪,‬‬ ‫רבי ישראל בן שרה‪ ,‬וכן את‬

‫שהיו מוצאים אותו בבוקר‬ ‫צורת אביו הק'‪ ,‬והנה פלא‬

‫יושב שקוע בלימודו באותה‬ ‫שאותם רשעים ארורים היכו‬

‫צורה בה ראוהו כשעזבו את ביתתתחדש כנשר נעוריכי‬ ‫מכות קשות ואכזריות את‬
‫כל האנשים שמצאו שם‪ ,‬עד שפרחה‬
‫נשמתם‪ ,‬והשם היכה עיניהם בסנוורים אחרי שחלפו ימי המלחמה היה רבינו המדרש בלילה‪ ,‬והיה לומד בניגון נפלא‬
‫שהרנין את לב כל שומעיו‪ ,‬וכן סיפרו‬
‫חבריו לישיבה‪ ,‬שלא היה חוזר לבית‬ ‫בשיא ימי בחרותו שנקטעו ביופיים לכמה‬ ‫ולא ראו את רבינו‪ ,‬הגם שהיה גלוי‪ ,‬וכך‬
‫האכסניה כל השבוע‪ ,‬מרוב עסקיו‬ ‫שנים בימי הזעם הקשים‪ ,‬ולמרות זאת‬ ‫ניצל ממוות לחיים‪ ,‬ותמיד סיפר ועודד‬
‫בתורה ובעבודת הבורא‪ ,‬רק לכבוד‬ ‫חידש כנשר נעוריו ביתר שאת ועוז ולא‬ ‫את חסידיו‪ :‬שאפילו חרב חדה מונחת‬
‫שבת קודש היה חוזר בלילה לישון‬ ‫נודע כי באו אל קרבו כל אותם תלאות‬ ‫על צווארו של אדם אל ימנע ואל יתיאש‬
‫באכסניה‪ ,‬ובשבתות בהם הרה"ק רבי‬ ‫ועל אף שאיבד כמעט את כל משפחתו‬
‫מן הרחמים‪.‬‬

‫אי אפשר לתאר את כל המאורעות לא נרתע לאחוריו ואדרבה ויגבה ליבו אהרון מבעלז היה נמצא בשבת בשכונת‬

‫והניסים שעבר רבינו במשך שנות בדרכי השם ‪,‬וראו עליו במוחש את קטמון‪ ,‬היה הולך רגלי להשתתף בטיש‬

‫‪3311‬‬