Page 48 - ma
P. 48
סימן ה 48
הדין ובתר רוב אזלינן ,ומכאן למדו מה דאזלינן בתר רוב .והשני שפסק
הדין של הסנהדרין הוא כדעת הרוב והמיעוט בטל אל הרוב ,ודעת
הרוב היא פסק הדין של הסנהדרין כולה ,ומכאן למדו דין ביטול ברוב.
ויסוד ילפותא זו במה דפשיטא להו לחז"ל דפסק הדין של כל הסנהדרין
הוא ועל שם הסנהדרין נקרא ,וכשאמרה תורה אחר"ל אין כונת הדברים
˘¯ ˜ÒÂÙ Ôȯ„‰ Ò‰ ·Âאלא שהסנהדרין ,·˘ ·Â¯‰ ˙Ú„Î ˜ÒÂÙודעת
המיעוט בטלה והם נגררים אחר הרוב ,ומזה למדו דין ביטול ברוב.
והגר"י ענגיל בבית האוצר ח"ב ערך ביטול ברוב כלל י"ח אות ו' כתב
דבגדר זה נחלקו ר' נחמן ור' ששת בגיטין ל"ב ע"ב בביטול שלא בפני
שליח אם מבטלו בפני שנים או בפני שלשה דלר"ש מבטלו בפני שלשה
דהלא במשנה אמרו דמבטלו בפני בי"ד ,ור' נחמן אמר "לבי תרי נמי
בי"ד קרי ליה" .הרי דלרבי ששת כל השלושה הם הבי"ד והפסק יקרא
על שמם ,ולר' נחמן השניים שהם הרוב הם עיקר בית הדין ועל שמם
הכרעת הדין .ואף שדברי פלפול הם הדברים דפח"ח.
אך באמת כבר דנו הראשונים בביאור דברי ר' נחמן .התוס' שם כתבו
דאין זה משום דר"נ לשיטתו דס"ל בסנהדרין ג' ע"א שנים שדנו דיניהם
בדין ,אלא דגם שנים קרויים בי"ד כגון בפרוזבול ,והרשב"א והר"ן שם
הוסיפו בביאור הדבר דרק כשצריך דיון והכרעת הדעת צריך שלשה
אבל בפרוזבול וביטול שליחות גם שנים הוי כבי"ד ,עי"ש.
ובפתחי תשובה חו"מ סימן כ"ב סק"א הביא משער משפט )סק"ג( דאם
קיבל על עצמו יחיד לדין הוי חדא לרעותא ולא תרתי לריעותא אף
שצריך שלשה לדין „ÌÂ˘Ó ‡Ï‡ '‚ Ô ÈÚ· ‡Ï ÌÈ ˘· „"È· ˙¯Â˙ ¯˜ÈÚ
„‡ Ϙ˘ „"È· ÔÈעי"ש וציין לדברי הרשב"א ,ומ"מ הראשונים שדנו
בסוגיה זו לא נימקו את הדברים בדרכו של הגרי"ע ,אך אפשר
דמשמעות דורשין איכא בינייהו ,ודו"ק כי קצרתי.
