Page 44 - ma
P. 44

‫‪d oniq‬‬

         ‫‪leqt jkqa aexa lehia‬‬
         ‫‪aexa lehia oic ceqiae‬‬

‫הנה שני דינים למדו חז"ל מקרא ד"אחרי רבים להטות" )שמות כ"ג‬
 ‫ב'(‪ ,‬מלבד הפירוש הפשוט באופן הכרעת הדין בבית דין ובסנהדרין‪.‬‬

‫א‪ :‬בחולין י"א ע"א למדו מפסוק זה דאזלינן בתר רוב בכל מקום‪,‬‬
‫וכהא דתשע חנויות‪ ,‬דכל שפריש מרובא פריש‪ .‬ומבואר שם בסוגיא‬
‫דאין ללמוד מפסוק זה אלא רובא דאיתא קמן ולא רובא דליתא קמן‪.‬‬
‫ובדף י"ב ע"א יש שני דרכים ברש"י‪ ,‬לפירוש אחד לא ידענו דאזלינן‬
‫בתר רובא דל"ק אלא מהלכה לממ"ס‪ ,‬ולאידך פירושא למדו גם רדל"ק‬

                        ‫מפסוק זה ולא כסברת הגמ' בתחילת הסוגיא‪.‬‬

‫ב‪ :‬דין ביטול ברוב‪ ,‬לא מצינו בש"ס מנין למדוהו לא בבבלי ולא‬
‫בירושלמי‪ .‬אמנם בדברי הראשונים מבואר במקומות רבים דגם הלכה‬
‫זו למדו מ"אחרי רבים להטות"‪ .‬כך כתב רש"י בביצה ג' ע"ב‪ ,‬בגיטין‬
‫נ"ד ע"ב‪ ,‬בב"מ נ"ג ע"א‪ ,‬בחולין צ"ח ע"ב‪ ,‬בזבחים ע"ב ע"א ובנדה‬
‫מ"ז ע"א‪ .‬וכך כתבו התוס' בעבודה זרה ס"ח ע"א‪ ,‬והרא"ש בחולין‬

              ‫פרק ז' סימן ל"ז עי"ש‪ .‬וכ"ה ברמב"ן חולין צ"ח ע"ב‪.‬‬

‫וכבר נלאו כל חכמי לב להבין איך למדו דין ביטול ברוב מפסוק זה‪,‬‬
‫והלא בדין סנהדרין אין לנו אלא דאזלינן בתר רוב ומנין לנו דאיסור‬
‫נהפך להיות היתר ואיסורא פקע מיניה ע"י תערובת ברוב‪ .‬וביותר יש‬
‫לתמוה דהלא לא זכינו בהלכה זו לאורם של חז"ל וכל הראשונים כולם‬
   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49