Page 42 - ma
P. 42
סימן ד 42
ובהגדרת הדברים י"ל ב' דרכים:
א .כל המכוין לשם המצוה הרי הוא ÔÂÈÎ ÂÏȇÎכל הכונות הנצרכות
להכשרת החפץ למצוה זו ,וכעין דברי הרא"ש בפ"ק דקידושין סימן
כ' „ Ïȇ˘Ó‰טבעת לחבירו וקדש בה אשה מקודשת ,ואף דשאלה לא
קניא ,כיון שנתן לו ע"מ לקדש הרי הוא כאילו התנה מפורשת שהוא
נותן לו באופן המועיל לקידושין .אך באמת אין זה דומה כלל ,דשם
אין המדובר אלא בתוקף הקנין ומהותו ,וכיון לשם קידושין אנן סהדי
שכיון בהקנאה גמורה ע"מ להחזיר ,משא"כ בני"ד דאם צריך כונה
מסויימת ,לעשות שם סוכה או בגד ונעל וכדו' צריך מציאות של יחוד
ויעוד ומה יועיל כונה לשם מצוה.
ב .ומשו"כ נראה יותר דעצם הכונה לייחד את החפצא למצותה מהני
לשוי' ראוי למצוה זו Íȯˆ ‡ÏÂכל כונה נוספת כיון דעכ"פ הנר ¯‡ÈÂ
לאורה ,והנעל ¯‡ ‰ÈÂלהליכה ,וכן בסוכה ובציצית מהני כונת הייחוד
למצוה להכשירה למצוה ,ודו"ק בעומק הדברים ובדקותן.
ודו"ק בכ"ז כי נכון הוא ויסוד גדול יש בו להבנת ענינים רבים.
ובמק"א )שו"ת מנחת אשר ח"א סימן ט"ז – י"ח( הארכתי בענין
הדלקת נר שבת בזמן הזה כאשר הבתים כולם מוארים בשפע באור
החשמל ,ורבים פקפקו אם יש בבתינו תוספת אורה ע"י נרות שבת.
ולכאורה י"ל לדרכנו דכיון שהדליק את הנר לשם נר שבת בכך סגי.
אך באמת אין הנידון דומה לראיה כלל ועיקר ,דבארבעת הסוכיות הנ"ל,
סוכה ,ציצית ,נר הבדלה וסנדל של חליצה אין הכונה קשורה למהות
המצוה כלל ,אלא להגדרת החפצא והכשרתה למצוותה ,ובזה מסתבר
כנ"ל דכל שנעשה לשם קיום מצוה לא צריך כונה נוספת .אבל בנר
שבת לא מצינו כלל שצריך להדליקה ,¯Â‡ Ì˘Ïאלא דכל מהות המצוה
שיהיה הבית מואר ,אם משום עונג ואם משום כבוד או שלום בית,
וכיון שכן פשוט דאם אין בזה תוספת אורה אין כאן מצוה כלל .אלא
