Page 140 - 30322
P. 140

‫‪ | 140‬גיום מוסו‬

‫שורות השיר של בודלר מקורס לצרפתית שלמדתי לפני שנים‬
                    ‫מעולם לא תיארו את מצבי בצורה מדויקת יותר‪.‬‬
                        ‫איך הגורל האכזר ממיט עליי עונש כזה?‬

                                                              ‫‪05:00‬‬
‫החדר היה שטוף באורו החיוור של הירח‪ .‬מבט נואש בשעון‪ .‬עם הפחד‬
‫שמכווץ את בטני‪ ,‬קמתי‪ .‬החולצה‪ ,‬הז'קט‪ ,‬המכנסיים‪ ,‬הנעליים שלי‪.‬‬

                                          ‫עדיף להיות מוכן לעזיבה‪.‬‬
‫הרגשתי את נוכחותה של ליסה מאחוריי‪ .‬חשבתי שהיא י ֵשנה‪ .‬ידה‬

                        ‫על בטני‪ .‬נשיקותיה עלו מכתפיי אל צווארי‪.‬‬
‫"אני לא מאמינה שאתה באמת מתכוון ללכת‪ ",‬אמרה ודחפה אותי‬

                                   ‫אל כיסא הנצרים שבחדרה הקטן‪.‬‬
‫היא עלתה עליי ופשטה את הכותונת‪ .‬ידיי ליטפו את קימורי שדיה‪,‬‬
‫שבלטו באור המעומעם של הדמדומים הכחלחלים‪ .‬אצבעותיה פרעו‬
‫את שֹערי‪ .‬היא חיפשה את שפתיי והרימה את ישבנה כדי להתייצב על‬

                ‫הזקפה שלי‪ .‬אז קימרה את גבה ונעה אחורה וקדימה‪.‬‬
‫היא נצמדה אל חזי‪ ,‬הניפה את ראשה לאחור והתנועעה עליי‬

                                ‫בעיניים עצומות ובשפתיים פשוקות‪.‬‬
‫אצבעותיי גלשו משפתיה אל שדיה‪ ,‬ופתאום מחשבותיי היטשטשו‪.‬‬

                                                    ‫נגמר לי האוויר‪.‬‬
‫עקצוצים הולכים וגוברים הקפיאו אותי‪ .‬הראייה נהייתה כפולה‪.‬‬

                        ‫ריח מחריד של פריחת התפוז דיגדג את אפי‪.‬‬
                                                ‫לא‪ ,‬לא עכשיו!‬

‫בעודה רוכבת עליי בקצב הולך וגובר‪ָ ,‬ל ַפתי את מותניה בניסיון‬
                ‫להיאחז בכל דבר אפשרי‪ :‬הגניחות שלה‪ ,‬עורה הצח‪.‬‬
                            ‫כל דבר‪ ,‬ולו להישאר איתה עוד דקה‪.‬‬
                                                     ‫כאן ועכשיו‪.‬‬

  ‫ליסה נעצה בי מבט‪ .‬גופה רטט‪ .‬גל העונג טילטל והציף אותה‪.‬‬
                         ‫היא פתחה את פיה כדי לזעוק את שמי‪.‬‬
                                       ‫אבל כבר לא הייתי איתה‪.‬‬

           ‫איזה פשע עשיתי‪ ,‬שמגיע לי לשלם מחיר כבד כל כך?‬
                    ‫על איזה חטא בלתי נסלח נדרש ממני לכפר?‬
   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145