Page 135 - 30322
P. 135

‫הרגע הנוכחי ‪|135‬‬

‫הגבול שבין איטליה הקטנה ונ ֹוליטה‪ .‬השמש זה אך זרחה‪ .‬ירח כסוף‬
‫עוד הציץ בין המבנים‪ .‬בחלון הראווה של חנות "הכול בדולר"‪ ,‬לוח‬
‫מואר הציג את השעה ‪ .06:25‬כבר פיתחתי לעצמי הרגלים וניסיתי‬
‫להיאחז בהם‪ :‬מטבע במכונת העיתונים‪ ,‬העמוד הראשון של "הניו‬

                   ‫יורק טיימס"‪ .‬התאריך הוא‪ 31 ...‬באוגוסט‪.1997 ,‬‬
‫שלושה־עשר חודשים עברו מאז המסע הקודם‪ .‬כבר הייתי אמור‬
‫לצפות לזה‪ ,‬אבל בכל פעם ההלם קשה לעיכול‪ :‬לפקוח עיניים ולגלות‬

                                   ‫שעוד שנה חמקה מבין אצבעותיי‪.‬‬
                    ‫הבוקר‪ ,‬תמונתה של הנסיכה דיאנה בכותרות‪.‬‬

            ‫הנסיכה דיאנה נהרגה בתאונת דרכים בפריז‬

‫עצרתי מונית וניצלתי את הנסיעה כדי לעבור על השורות הראשונות‬
                                                         ‫של הכתבה‪:‬‬

   ‫דיאנה‪ ,‬נסיכת ויילס‪ ,‬נהרגה הלילה זמן קצר לאחר חצות‬
   ‫בתאונת דרכים במנהרה על גדת נהר הסן בפריז [‪ ]...‬כמה‬
   ‫תחנות רדיו בצרפת דיווחו על תגובתו של דובר משפחת‬
   ‫המלוכה‪ ,‬שהביע בכעס את הטענה‪ ,‬שתאונה כזאת הייתה‬
   ‫צפויה לאור ההטרדות שמהן סבלה הנסיכה מצלמי‬

                                           ‫הפפראצי בכל מקום‪.‬‬

‫כשהגעתי אל חזית הבניין בשדירת אמסטרדם‪ ,‬הייתי נחוש לקיים את‬
 ‫ההבטחה שלי‪ .‬אם ליסה תסרב לפגוש אותי הפעם‪ ,‬לא אתעקש עוד‪.‬‬
‫בדקתי כדי לוודא ששמה עדיין מופיע בתיבת הדואר‪ ,‬עליתי‬
‫במדרגות ולחצתי בנחישות על הפעמון‪ .‬כעבור כמה שניות שמעתי‬
‫צעדים מתקרבים‪ .‬שיערתי שמישהו מציץ עליי דרך העינית‪ .‬כשהדלת‬
‫חרקה‪ ,‬הייתי מוכן לכל תרחיש‪ ,‬כולל הדוגמן עם הקוביות בבטן או‬
‫מהלומת מערוך (למרות שליסה לא ממש הטיפוס שיחזיק מערוך בבית)‪.‬‬
‫היא פתחה לי את הדלת‪ .‬לרגע פניה היפות הביעו אדישות‪ .‬נופפתי‬

                                                       ‫בשקית הנייר‪.‬‬
   130   131   132   133   134   135   136   137   138   139   140