Page 133 - 30322
P. 133
הרגע הנוכחי |133
ליסה המשיכה לעמוד שם במבט מהורהר .ראיתי ספקנות במבטה.
באופן הגיוני ,היא הייתה אמורה להיבהל ולברוח ממני ,אבל משהו
מנע ממנה לעשות את זה.
"אני צריכה לספר לך משהו ",אמרה" .אולי זה לא חשוב"...
הסקרנות שלי התעוררה ,אבל ליסה עצרה באחת.
הגוף שלי התחיל לרעוד .רעד בלתי נשלטת .הבטתי סביבי בחשש
מההשלכות אם מישהו יראה אותי .אבל אף אחד לא שם לב חוץ
מהג'ינג'י הקטן הממושקף.
"ליסה ,תמשיכי ,בבקשה .מה רצית להגיד לי?"
ליסה המשיכה לשתוק .מה שהייתה עדה לו שיתק אותה.
אוזניי זימזמו .שמעתי את קול היניקה המוכר ותחושת ההתפוגגות
המערערת.
"ארתור!" היא קראה.
אבל הגוף שלי כבר נעלם.
בעיכוב קל הבנתי שה"מוח" שלי נשאר ב ָמקום עוד שנייה או
שתיים.
שדי היה בהן לקלוט את ליסה בשמלתה היפה קורסת על המדשאה.
על הספסל ,הג'ינג'י הקטן הרפה מהגלידה שלו וטילטל את אמו.
"ראית ,אמא? ראית? מלכת הפיות העלימה את האהוב שלה!"
