Page 129 - 30322
P. 129
הרגע הנוכחי |129
"זה מה שאני עושה כשאני מונע ממך לפגוש את הבחורה הזאת.
אתה תפגע בה ותפגע גם בעצמך".
אז הוא הניח את ידו על כתפי ואמר בקול רציני" ,ראית לאן כל זה
הוביל אותי .הרגתי את האישה שאהבתי יותר מכול ,והייתי מאושפז
יותר מעשור בבית חולים פסיכיאטרי".
"תודה על העצה ,אבל זה לא מעניק לך את הזכות להתערב
בבחירות שלי! חוץ מזה ,בגללך אני במצב הזה!"
הוא התקומם" .אתה לא יכול להאשים אותי בכל הטעויות שלך.
זה קל מדי".
"לא ביקשתי שום דבר מאף אחד! היו לי חיים שקטים .פרנק בא
לחפש אותי .פרנק! הבן שלך! הבן שלך שהפך לאיש רע ,כי נטשת
אותו כדי לחיות עם השרה הזאת .זו האמת!"
הוא תפס בצווארון חולצת הפולו שלי .למרות גילו עדיין היה לו
כוח של שור.
"שמור על הפה שלך ,ילד".
"אתה לא מפחיד אותי ",עניתי וריתקתי אותו לקיר" .אל תשכח
שאם אתה בחדר הזה ,אם אתה יכול להאזין לתקליטי הג'ז שלך,
לשתות ויסקי ,לעשן סיגרים ,לשחק במניות מאחורי המסך שלך — זה
בזכותי .אני באתי להציל אותך מבית החולים .אני! לא הבן שלך ,לא
החברים שלך ,לא אחי ,לא אחותי! אני!"
הוא השפיל את מבטו ,ואני הרפיתי מהאחיזה בו.
"אני לא רוצה לראות אותך שוב ,סאליבן ",אמרתי ולבשתי את הז'קט.
"אנסה להתפייס עם ליסה ,אבל שלא תעז לספר לה עליי שום דבר יותר".
לפני שיצאתי מהמקום ,לא התאפקתי והטחתי בו" ,אם תמשיך
לפעול נגדי ,בפעם הבאה אני נשבע שאחזיר אותך למוסד".
.5
"ליסה ,אם את כאן ,תגידי לי!"
מונית הורידה אותי למרגלות הבניין בשדירת אמסטרדם .חבטתי
בדלת במשך דקה שלמה ,אבל שקט שרר בדירה למ ֵעט החתול שיילל
מדי פעם.
