Page 126 - 30322
P. 126
| 126גיום מוסו
"במובן מסוים אני באמת שונה"...
"כן ,אתה פתטי יותר מהשאר .מה נראה לך? שאני זורקת את עצמי
לזרועותיו של כל בחור שעובר על ידי?"
"נראה שלא לקח לך הרבה זמן להחליף אותי!"
"חוצפן!" התקוממה" .אתה זה שלא חזר!"
היא הרימה את ידה כדי להעיף לי סטירה .חסמתי אותה במאמץ.
רמינגטון ניצל את ההזדמנות לזנק על המדרכה .ליסה הרימה
אותו בזרועותיה והסתובבה לחזור הביתה.
"רק רגע! תני לי להסביר!" ביקשתי והלכתי אחריה.
"אל תטרח ,ארתור .סאליבן כבר סיפר לי הכול".
עליתי במדרגות אחריה" .מה? מה הוא סיפר לך?"
"מה שהיה צריך לגלות לי מזמן .שככה אתה מתנהג עם כל הנשים,
שאתה נשוי ,שיש לך ילדים ,וש"...
איזה נבזה...
חסמתי את דרכה בזרועי כדי למנוע ממנה להיכנס לבניין.
"תן לי לעבור!"
"אני נשבע שזה לא נכון".
"למה שסבא שלך ישקר לי?"
"כי הוא מטורלל".
היא ניענעה את הראש" .לא ,אתה לא תגרום לי לחשוב ככה.
הייתי בקשר עם סאליבן .אני מבקרת אצלו פעמיים בשבוע ,ותאמין
לי ,הראש שלו עובד מצוין".
"תקשיבי ,ליסה ,זה סיפור ארוך".
"אולי ,אבל אין לי שום רצון או זמן לשמוע אותו ממך".
.4
סמטת מקדוגל
09:00
"היי ,ילד ",קידם סאליבן את פניי על מפתן ביתו.
"מספיק כבר! אני לא ילד!"
הוא פרש את זרועותיו לחיבוק ,אבל לא הייתי במצב רוח הולם.
