Page 127 - 30322
P. 127
הרגע הנוכחי |127
סירבתי לניסיון שלו להתקרב אליי .נכנסתי למסדרון בלי להגיד לו
שלום.
"תרגיש בבית ",הוא נאנח.
זה באמת מה שעשיתי .הלכתי לאמבטיה ונפטרתי מהסמרטוטים
המגוחכים .הייתי זקוק למקלחת דחופה .הסרחתי מזיעה ומריח כרוב
שאפף אותי זמן רב מדי .תחת זרם המים החמים רוקנתי חצי בקבוק
של נוזל רחצה כדי להיפטר מריח המטבח בברונקס .לאחר מכן התזתי
על עצמי מהבושם המיושן של סאליבן ,בניחוח לוונדר שנעם לי.
לבסוף ,לבשתי ב"חדר שלי" מכנסי כותנה ,חולצה עם שרוולים
קצרים וז'קט פשתן .על השידה מצאתי ארבעה שטרות של חמישים
דולר ,שסבי כנראה השאיר לי.
הכנסתי את הכסף לכיס ,ובלי לבזבז זמן ירדתי לקומה למטה.
מהרמקולים של מערכת הסטריאו עלו הצלילים הנרגשים של ביל
אוונס ,You Must Believe in Spring :שירו המפורסם של מישל
לגראן.
סאליבן ישב ליד שולחן הסלון מול המחשב הנייד שלו עם סיגר
בפה .הוא סקר את המחשב כשמשקפיים קטנים מונחים על אפו וקרא
את נתוני הבורסה.
"מה זה?" שאלתי והצבעתי על הצג" .דיסקט?"
"אתר אינטרנט של מסחר במניות".
עיניי נפערו" .אתר אינטרנט?"
"חיבור לשירותי ִמחשוב ,אפשר לומר .בזכות האינטרנט אפשר
לתת הוראות לבורסה מהבית".
"מה זה אינטרנט?"
הוא לא הצליח לכבוש חיוך" .שאדם בן שבעים וחמש יסביר לך
מה זה אינטרנט?"
"תחסוך ממני את העקיצות".
"איזה רגיש אתה! טוב ,האינטרנט הוא רשת מחשבים עולמית
שמאפשרת העברת מידע וגישה לכל מיני שירותים כמו"...
קטעתי אותו" ,אתה מבין משהו במניות?"
"בתחילת שנות החמישים עשיתי כמה עסקאות מוצלחות ",ענה
